כרם נבות : מקור הסיפור ומגמתו

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, אליהו (הנביא), נבות היזרעאלי
סיפור כרם נבות מופיע בשתי גרסאות בספר מלכים: מלכים א' כא ומלכים ב' ט. המאמר עומד על היחס בין שני הסיפורים, מגמתם וזמן חיבורם. /למידע מלא...

מוטיב הבגד בספורי שאול ודוד

מילות המפתח: דוד (המלך), שאול (המלך), תנ"ך כספרות
בסיפורי שאול ודוד בספר שמואל משמש הבגד כמוטיב חשוב. דף המידע מפרט את הסיפורים שבהם מופיע ה"בגד" ועומד על המשמעות שמוסיפה חזרתו של המוטיב לסיפור. /למידע מלא...

לבחינת סוגו הספרותי של ספר איוב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות, תנ"ך. איוב
המאמר דן בסיווג הספרותי של ספר איוב. עיקר מאמרו הוא תגובה לטענתו של חוקר הספרות ויליאם וודבי, הטוען כי ספר איוב הוא קומדיה. אהרוני טוען כי לא רק שספר איוב אינו קומדיה, אלא שיש בו מאפיינים של טרגדיה קלאסית, ואף של דרמה. /למידע מלא...

המלך במבט אירוני : על תחבולותיו של המספר בסיפור בת שבע ועל שתי הפלגות

מילות המפתח: דוד (המלך), תנ"ך כספרות, בת שבע (אשת דוד), אוריה החיתי
במאמר זה, העוסק בתיאוריות קריאה ספרותית, מציגים המחברים  את תפקידו של הקורא במילוי הפערים בטקסט. הפערים בכתוב נוצרים באופן מכוון על ידי המספר, הבוחר אילו פרטים להציג והיכן לאורך הסיפור. את הטענה הספרותית, מדגים המאמר באמצעות סיפור דוד ובת שבע (שמואל ב יא 1).  לטענתם, המספר המקראי, הלכאורה תמים, מוביל את הקורא לכמה אפשרויות פענוח למעשי דוד ולמידת הבנתו של אוריה את המצב. באמצעות הפערים, גורם המספר לקורא לשרטט את דמות דוד באופן אירוני, על אף שבפועל, המספר לא מאשים אותו בדבר.    /למידע מלא...

רטוריקה של תשוקה : שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית

מילות המפתח: תנ"ך. שיר השירים, תנ"ך כספרות
המאמר בוחן את המימד הארוטי של שיר השירים בהשוואה לדגמים אחרים של כתיבה ארוטית קלאסית, מהשירה המצרית, היוונית והרומית. שיר השירים מתואר במאמר כטקסט שהמימד השירי שבו מפותח מאד, ובא על חשבון התיאור המציאותי שמקומו בטקסט מצומצם יותר.  /למידע מלא...

פרק ראשון: הסגנון

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
ההקדמה לפרק הראשון עוסקת בסגנון המקראי, ומבארת מונחי יסוד הקשורים לניתוח הספרותי של יחידה. המחבר גורס כי כל סיפור בנוי משלושה מישורים, והדרך הטובה ביותר לדיון בסגנון, הוא ניתוח סגנוני של יחידה סיפורית שלמה. /למידע מלא...

פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - הצליל והמקצב

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
בפרוזה – ובכללה בסיפור – קיימות תופעות צליליות. חשיבותן בספרות המקראית גדולה במיוחד לאור הסברה, שחלק ניכר מספרות זו היה מלכתחילה ספרות שבעל-פה, אשר נועדה להישמע באוזן ולא להיקרא בעין. הדיון ברובד הקולי של המלים מבחין בין: הצליל כשהוא לעצמו ובין חזרה של צלילים.  /למידע מלא...

פרק ראשון : אמצעים סגנוניים - הוראת המילה

מילות המפתח: תנ"ך כספרות
המאמר עוסק בקושי של הקורא בימינו, להבין את שפת המקרא. המחבר מביא מספר רב של דוגמאות המבארות כיצד השימוש בעברית מודרנית יוצרת לעיתים הבנה מוטעית של הטקסט המקראי. בהקשר זה המחבר מסביר כיצד הדברים באים לידי ביטוי בשימוש במטונימיה, מטפורה, דימוי ואירוניה.  /למידע מלא...