היחס אל זרים בממלכתו של דוד

מילות המפתח: דוד (המלך)
דוד נהג פתיחות כלפי זרים. בחצרו היו פקידים זרים ובצבאו- גיבורים נוכרים בתפקידים בכירים. גם ביחסי החוץ של ממלכת דוד היתה מדיניות של פתיחות וטיפוח שיתוף פעולה עם הממלכות השכנות. /למידע מלא...

צל, צלם, צלם אלוהים

מילות המפתח: בריאת העולם, תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית
מהו צלם אלוהים? מכתבים שנמצאו בארכיונים של מלכי אשור מאירים באור חדש את המושג. דיון בממצאים ובמשמעותם לגבי תפיסת האדם במקרא. /למידע מלא...

יחס המקרא לאלילות של הנוכרים

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, יהדות ואלילות, מונותיאיזם
המאמר סוקר את יחס המקרא לפולחן האלילי המתבצע על ידי נוכרים. ספר דברים משקף את התפיסה שהנהגת העמים נעשית על ידי כוחות הטבע ולכן עבודת האלילים על ידי הנוכרים היא חלק מסדר העולם שהאל קבע. חזון אחרית הימים של ישעיהו יוצא נגד עבודת האלילים ושואף לכך שכל האומות יעבדו את ה'. מזמור פ"ב בתהילים רואה באלילות את הסיבה להשחתה המוסרית של העולם ומייחל לאמונה באל אחד. המקור הכהני בתורה סובר שהאל קשור לכל הבריות אך ברמות שונות של קשר. לכלל האנושות האל דואג מבחינה חברתית ומוסרית, אך רק לעם ישראל יש קשר פולחני עימו. /למידע מלא...

"הגם דוד בנביאים?" שמ"א כא יא-טז במעגלי פרשנות פנים מקראית

מילות המפתח: דוד (המלך)
המאמר דן בסיפור התחזותו של דוד למשוגע בחצר אכיש מלך גת במהלך בריחתו משאול (שמו"א כ"א 16-11). החלק הראשון של המאמר מנתח את הסיפור עצמו וקובע כי הוא סיפור שאוהד את דוד ומציג את חכמתו לעומת סכלותו של אכיש מלך גת. החלק השני של המאמר בודק את הקשרים בין הסיפור לקטעים מקראיים אחרים, וכיצד הסיפור מתפרש לאורם. כמו כן מציע המאמר פירוש חדש לשגעון של דוד: דוד התחזה לנביא. /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : אלהי האב

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית, שמות האל, אבהות ואימהות האומה
לפי הגישה המסורתית אמונת האבות הייתה מונותאיסטית. חלק זה של המאמר מזהה את הביטוי "אלהי האב" המופיע בספר בראשית ובספר שמות עד יציאת מצרים, כשריד מאמונת האבות. משמעותו של ביטוי זה הוא אלהים משפחתי השומר על האדם באופן פרטי והפנייה אליו נעשית בעיקר בשעת מצוקה כאשר האדם רחוק מביתו. /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : השם המפורש כשריד שמלפני משה

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית, שמות האל, אבהות ואימהות האומה
שם הויה נתפש באמונה המקראית המאוחרת כשם המאפיין את אמונת הייחוד (המונותאיזם) אולם גם מצירוף העדויות המקראיות עולה ששם זה מקורו בתקופה שקדמה למונותאיזם. בתקופה זו היה יהוה אחד מהאלים בפנתיאון.  /למידע מלא...

קווים לתיאור אמונתם של האבות : ההתעוררות האמונתית

מילות המפתח: תנ"ך. בראשית, פילוסופיה מקראית, שמות האל, אבהות ואימהות האומה
לפי הגישה המסורתית אמונת האבות הייתה מונותאיסטית. האבות חוללו מהפכה דתית, אבל בשונה מהמקובל, טוען המאמר כי המהפכה לא הייתה מונותאיסטית. האבות ייסדו את דת האבות שגם שבטי קדם היו קשורים אליה והיא מתבטאת בשמות האל ובמילה. /למידע מלא...

בצלם אלוהים או בצלע האדם? מעמד האישה במחשבת המקרא לאור סיפורי הבריאה

מילות המפתח: בריאת העולם, פילוסופיה מקראית, נשים במקרא
שני סיפורי בריאת האדם בבראשית מציגים שתי תמונות שונות בתכלית של האישה מהותה ומעמדה. בסיפור בריאת האדם בבראשית א' האישה שווה לאיש. שניהם נוצרו כאחד למטרה משותפת. שונים אבל שוים. בסיפור בריאת האדם וחטא גן עדן בבראשית ב-ג, האישה נחותה מהגבר: היא נוצרה באופן משני כדי למלא צורך של האיש ולא צורך של העולם, והיא האשמה בקשיי הקיום של בני האדם, בהיותה מחטיאה ומפתה. /למידע מלא...