מצבת קבורה
מילות המפתח: מצרים, מצבות קבורה מצבת קבורה מצרית מצוירת שנמצאה בחפירה ארכיאולוגית בתבי. האישה שעבורה צוירה המצבה מצוירת בצד ימין. היא לבושה בבגד שקוף ועל ראשה שושנת מים והיא נוסכת נוזל לפני אל השמש המצרי (הדמות השמאלית). במרכז המצבה כתובה תפילה שהאל יספק לנשמתה בעולם המתים מים ומזון.
דגם של איטליז
מילות המפתח: מצרים בתמונה מוצג מודל איטליז שהיה מקובל במצרים. האיטליז בן שתי קומות. בקומה התחתונה נראים העובדים העוסקים בשחיטת השור. בקומה העליונה שתי דמויות אוחזות בסכין קצבים גדול.
ספר המתים
מילות המפתח: מצרים, מנהגי קבורה מגילה ממצרים המכונה "ספר המתים". המגילה מכילה אוסף של לחשים, המנונים ותפילות שנועדו להבטיח את המעבר של המת מעולם החיים לעולם המתים. בנוסף על הטקסט היא מעוטרת בציורים הקשורים לנושא. בתמונה נראה המשפט של המת לפני אוזיריס , אל המוות.
פסל של ראש אדם
מילות המפתח: מצרים, פסלונים פסל מצרי המתאר דיוקן של אדם צעיר. הדמות לא מזוהה אך נראה שהייתה בעלת אמצעים ויכלה להזמין דיוקן אומנותי זה. הדיוקן הוא דוגמא טובה לפיסול המצרי בתקופת הממלכה התיכונה.
קדר
מילות המפתח: מצרים, ארכיאולוגיה מקראית פסלון של קדר שנמצא בחפירה ארכיאולוגית בקבר בגיזה שבמצרים. הנפטר, ני-קו-אינפו נקבר כשלצידו פסלונים של בני משפחתו ושל בעלי תפקידים בביתו. התפישה שמאחורי מנהג זה היא שהחיים שלאחר המוות הם המשך של החיים על פני האדמה ולכן יש לנפטר צורך בסביבת חייו הרגילה.
מסכת חניטה
מילות המפתח: מצרים, חניטה, ארכיאולוגיה מקראית המסכה נמצאה בחפירה ארכיאולוגית בפיום שבמצרים. היא כסתה את ראשה וכתפיה של אישה חנוטה. המסכה עשויה מפפירוס ומפשתן, צבועה ומוזהבת. האישה עונדת לצווארה קמיע בצורת לב. על כתיפה מצויר מקדש ובו האל אוזיריס. דמות אלוהית זו מייצגת את התחייה מחדש לאחר המוות.
ארון קבורה של איפי-א-אישותף
מילות המפתח: מצרים, ארכיאולוגיה מקראית, מנהגי קבורה ארון מתים שנמצא בחפירה ארכיאולוגית בסקרה שבמצרים. הארון הוזמן על ידי אדם בשם איפי-א-אישותף שהיה כפי שנכתב על הארון " סופר ומפקד צבאי". הארון מעוטר בציורים המתארים את החיים שלאחר המוות. בתוך הארון כתובים לחשים שנועדו להגן על הנפטר. העיניים שמצוירות על הארון מסמלות את האל הורוס.
קצב שוחט עגל
מילות המפתח: מצרים, מנהגי קבורה, פסלונים פסלון שנמצא בקבר בחפירה ארכיאולוגית בגיזה שבמצרים. במצרים העתיקה נהגו לקבור עם האדם פסלונים המיצגים את בני משפחתו ובעלי תפקידים בביתו. התפישה שמאחורי מנהג זה היא שבחיים שלאח המוות יזדקק הנפטר לסביבה המוכרת לו.