על הספריה
הסדרי נגישות
כתבו אלינו
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית הספרייה הוירטואלית עמוד הבית > פריטים דומים של  יהודה לייב מאגנס (1877-1948)

עמוד הבית (26)
מדעי החברה (4)
מדעי הרוח (1)
מדינת ישראל (36)
יהדות ועם ישראל (23)
מדעים (33)
מדעי כדור-הארץ והיקום (30)
טכנולוגיה ומוצרים (61)
מתמטיקה וסטטיסטיקה (48)
אמנויות (29)
אחר (6)
ישראל (חדש) (3)
1 - ... הדפים הקודמים ... 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 דפים
נמצאו: 130 פריטים בנושא זה.
שמע
[0]
וידיאו
[0]
 
הגדרת חשיבות הפריט
"אם חפצים אתם - אין זו אגדה"
"אם חפצים אתם - אין זו אגדה"
 

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, מדינת היהודים (ספר)
דיוקן הרצל בפרופיל, יושב ליד חיבורו 'מדינת היהודים', ברקע ציור של של ש. רחומובסקי ובו דמות מנהיגה משוחררת מאזיקים ,אוחזת בדגל עליו מגן דוד, מובילה את המון בית ישראל לגאולה. גלויה בהוצאת המשרד הראשי של הקק"ל, קלן, גרמניה, סביב 1909. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
קבוצת חברים ממועדון 'המכבים הקדמונים', בעת ביקורם בירושלים, 1897
קבוצת חברים ממועדון 'המכבים הקדמונים', בעת ביקורם בירושלים, 1897
 

מילות המפתח: ציונות, חבת ציון, יהודי בריטניה
'המכבים הקדמונים' - אגודה של חובבי ציון באנגליה שהוקמה ב- 1891. בין חברי המועדון המופיעים בתצלום: זנגויל (בקדמת התמונה, שלישי מימין) והמשפטן הרברט בנטביץ, ומבין תושבי הארץ: חמדה אשת אליעזר בן-יהודה והביל"ויי והמחנך דוד יודילוביץ'.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
'האגודה המדעית היהודית-רוסית', סביב 1890
'האגודה המדעית היהודית-רוסית', סביב 1890
 

מילות המפתח: ציונות
אגודת סטודנטים ציונים מרוסיה שנוסדה בברלין ב- 1889, הייתה עד להופעת התנועה הציונית מרכז החיים הציוניים בגרמניה. על חבריה נמנו אישים שעתידים היו למלא תפקידים חשובים בתולדות הציונות, ובהם נחמן סירקין (עומד ראשון מצד ימין), אריה ליב מוצקין, שמריהו לוין, היינריך ליוה, יוסף לוריא ואביגדור יעקובסון. מצד שמאל שלט ועליו כתוב 'ציונה'. התצלום המוקדם ביותר הידוע של אגודת חובבי ציון במרכז/ מערב אירופה. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
'חברת בחורי ציון טריפולי', לוב
'חברת בחורי ציון טריפולי', לוב
 

מילות המפתח: ציונות, יהודי ארצות האסלאם, יהודי צפון אפריקה
בראשית המאה ה- 20', עקב ייסודה של התנועה הציונית באירופה וכינוסם של קונגרסים ציוניים, החלו לקום אגודות ציוניות בקהילות היהודיות בארצות האיסלאם, בהן במדינות צפון אפריקה (כדוגמת אגודה טריפוליטאית זו).  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901
וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901
 

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, וייצמן, חיים
הפרקציה (סיעה), שוייצמן היה יוזמה וממנהיגיה, הוקמה כסיעת אופוזיציה בהסתדרות הציונית. הסיעה ביקשה לערער על שלטון היחיד של הרצל בתנועה הציונית. בצילום: יושבים בשורה השנייה, מימין לשמאל: ולדימיר זאב טיומקין, יעקב ברנשטיין-כהן, הרצל, ליאו מוצקין, וייצמן.  בין יתר המצולמים – מרטין בובר, יוסף קלוזנר, ברתולד פייבל, לייב יפה וא"מ ליליין.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
וייצמן נואם בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, אפריל 1925
וייצמן נואם בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, אפריל 1925
 

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, וייצמן, חיים
ב- 1 באפריל 1925 נחנכה האוניברסיטה העברית בירושלים. את הטקס ניהל חיים וייצמן  שנבחר ליושב ראש חבר הנאמנים שלה. במרכז הבמה נראים, מימין לשמאל: מנחם אוסישקין, נחום סוקולוב, הרב יוסף צבי הרץ, הלורד בלפור, הנציב העליון הרברט סמואל, הגנרל אדמונד אלנבי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, אחד העם וחיים נחמן ביאליק.  /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
טקס העשור לאוניברסיטה העברית בירושלים, באמפיתיאטרון בהר הצופים, 1935
טקס העשור לאוניברסיטה העברית בירושלים, באמפיתיאטרון בהר הצופים, 1935
 

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים
על הבמה חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה וחלק ממוריה; מימין לשמאל: חיים וייצמן, י"ל מגנס, הנציב העליון סר ארתור ווקופ, נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין, זלמן שוקן, בובר (מניף את כובעו), שמריהו לוין וגד פרומקין. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

הגדרת חשיבות הפריט
בובר בחברת תלמידיו באוניברסיטה העברית, ראשית שנות ה- 40
בובר בחברת תלמידיו באוניברסיטה העברית, ראשית שנות ה- 40
 

מילות המפתח: האוניברסיטה העברית בירושלים, בובר, מרטין מרדכי
בשנת 1938 עלה מרטין בובר לארץ ישראל, וקִבל משרת מרצה לפילוסופיה של הדת באוניברסיטה העברית. /למידע מלא...


קהל יעד: כולם שפה: עברית 

 
1 - ... הדפים הקודמים ... 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 דפים
נמצאו: 130 פריטים בנושא זה.
Thumbnails by: pagepeeker.com