ז'בוטינסקי (משמאל) ועמיתים למשלחת הציונית לארה"ב, 1921

מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, ציונות מדינית
לאחר ששוחרר מכלאו נבחר ז'בוטינסקי לאספת הנבחרים בארץ ישראל, להנהלה הציונית ולהנהלת 'קרן היסוד'. מתוקף תפקידים אלו, ומעמדו הציבורי הבולט, נמנה על המשלחת הציונית לארה"ב. זו הייתה המשלחת הבכירה ביותר ששיגרה התנועה הציונית לשם עד אז. המשלחת כללה בין היתר את מנהיגי התנועה בעבר ובהווה, אוטו ורבורג (הראשון מימין), נחום סוקולוב (רביעי מימין), חיים וייצמן ומנחם אוסישקין, וכן גם את אלברט איינשטיין. /למידע מלא...

הרצל עם משלחת צירי רוסיה לקונגרס הציוני ה- 6, באזל, 1903 (גלויה, וינה)

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, הקונגרס הציוני, יהודי רוסיה, ציונות מדינית
מפגשו של הרצל עם פעילי הציונות הרוסית, שהיו בימים ההם במובנים רבים לב ליבה של התנועה הציונית, הוביל אותו להתוודות בפומבי על ה"חרפה" שביסוד העליונות שבה התבוננו אז יהודי מערב אירופה על יהודי מזרח אירופה. הרצל שיבח את ציוני רוסיה על אחדותם הפנימית, על תודעתם הלאומית האיתנה ועל התמודדותם הגאה עם אתגרים קשים פי כמה משל אחיהם במערב. הוא אף הצהיר כי גם אם רק הציונות הרוסית הייתה מתגייסת למפעלו, היה די לו בכך. /למידע מלא...

הזמנה לקונגרס ציוני שאמור היה להתקיים במינכן ב- 25 - 27 באוגוסט 1897

מילות המפתח: הקונגרס הציוני, תכנית בזל, ציונות מדינית
לפי תכנונו הקונגרס היה צריך להתכנס במינכן שבגרמניה ב- 25 - 27 באוגוסט 1897, אך עקב מחאת רבנים מקומיים הועתק מקום הכינוס לבאזל שבשווייץ, בה התקיים הקונגרס הציוני הראשון. קונגרס זה סימן את ראשית המפנה מתנועת חיבת ציון לתנועה ציונית מדינית, ובו התקבלה 'תכנית בזל', לפיה "הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל מובטח לפי משפט הכלל". /למידע מלא...

פגישת הרצל עם הקיסר הגרמני וילהלם השני במקוה ישראל, 1898

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, וילהלם השני, ציונות מדינית
בשנת 1898 יצא הרצל למסע לארץ-ישראל במטרה לפגוש את הקיסר הגרמני, וִילְהֶלְם השני, שביקר אז בארץ. בפגישתם הרצל ביקש מן הקיסר שימליץ בפני הסולטאן העות'מאני (התורכי) לתמוך במפעל הציוני בארץ-ישראל. /למידע מלא...

המשלחת הציונית בראשות הרצל בביקורה בארץ ישראל, 1898

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, וילהלם השני, ציונות מדינית
בשנת 1898 יצא הרצל למסע לארץ-ישראל. הוא ידע שהקיסר הגרמני, וִילְהֶלְם השני, יבקר בארץ-ישראל, ורצה לנצל את ההזדמנות, כדי לפגוש אותו. מטרתו של הרצל הייתה לבקש מן הקיסר שימליץ בפני הסולטאן העות'מאני (התורכי) לתמוך במפעל הציוני בארץ-ישראל. /למידע מלא...

שער 'תל אביב' - מהדורה ראשונה בעברית של 'אלטנוילנד', ורשה, 1902

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, תל-אביב (יישוב עירוני), סוקולוב, נחום, אלטנוילנד (ספר), ציונות מדינית
ברומן 'אלטנוילנד' (ארץ עתיקה-חדשה) ביקש הרצל לתאר את מדינת היהודים בארץ ישראל כפי שתיראה תוך עשרים שנה לאחר הגשמתו המלאה של המפעל הציוני. התרגום לעברית נעשה ע"י העיתונאי נחום סוקולוב, מעריץ הציונות המדינית, ולימים נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בעקבות השם המקראי שנתן לספר, 'תל-אביב', החליטו ראשוני שכונת 'אחוזת בית' להעניק ליישובם, שהיה לימים לעיר העברית הראשונה, את השם תל-אביב.  /למידע מלא...

גלויה ששלח הרצל לבתו פאולינה ב- 1898 מירושלים

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, וילהלם השני, ציונות מדינית
הגלויה, עם איור של הר הבית ודיוקן קיסר גרמניה וילהלם השני, הוצאה בגרמניה לרגל ביקור היסטורי של הקיסר בירושלים ב- 1898. הרצל יצא בסוף אוקטובר 1898 בראש משלחת ציונית למסע בארץ ישראל, במטרה לפגוש בקיסר במהלך ביקורו, ולרכוש את תמיכתו בהקמת חברת התיישבות יהודית בארץ ישראל, בחסות גרמנית. /למידע מלא...

שער הגיליון הראשון של השבועון הציוני די וולט, 4.6.1897

מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות מדינית, עיתונות ציונית
העיתון נוסד על ידי הרצל ושימש ביטאון לציונות המדינית מראשיתו ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב- 1914. הרצל בחר בצבע הצהוב לעטיפת השבועון, כצבע הטלאי הצהוב, סמל החרפה ליהדות בימי הביניים וביקש לסמל בכך את הכבוד המחודש של העם היהודי. בכותרת העיתון מוטבע מגן דוד ובתוכו מפת ארץ ישראל.  /למידע מלא...