המלכות בעולם העתיק ובישראל : ד

מילות המפתח: דוד (המלך), פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר דן בדוד המלך ובאופן שבו נתפסה מלכותו בעיני עצמו ובעיני ההיסטוריוגרפיה המקראית. המאמר דן בכתובים משמואל דברי הימים ותהילים. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ב

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר מציג סקירה של תפיסת המלך כאלוהים במלכויות בעולם העתיק. לגבי כל אחת מהממלכות הבאות: מצרים, שומר, אכד, יון ואוגרית- נבדק האם המלך נתפס כאל, בן אל, או שליח האל ומשרתו. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : ג

מילות המפתח: פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא), סמכות
חלק זה של המאמר דן במעמדו של המלך בישראל כ"בחיר ה'". בעזרת ניתוח מזמורי תהילים העוסקים במלוכה (תהילים פ"ט ותהילים ק"י) ובאמצעות השוואתם למקבילות מסופוטמיות מוצע שהמלך הישראלי נתפס כמי שנבחר על ידי האל והאל היה מחדש את הברית עימו בטקס שנתי שנערך בחודש ניסן. /למידע מלא...

המלכות בעולם העתיק ובישראל : א

מילות המפתח: משטר במקרא, מזרח קדום, פילוסופיה מקראית, מלוכה (מקרא)
ההיסטוריוגרפיה המקראית תופסת את מוסד המלכות בישראל כ"מוסד חילוני". כלומר: המלך הוא אמנם "בחיר ה'" אך המלכות היא שיטת שלטון שנובעת מהצורך במציאות. תפיסה זו שונה מהתפיסה המסופוטמית הרואה במלכות עצמה דבר אלוהי. /למידע מלא...