 |
|
 |
|
כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא
מחברים:
יוסף ניצן; ד"ר יהושפט נבו
|
|
 |
|
 |
|
 |
המחקר הגאוגרפי-ארכאולוגי המודרני התחיל בראשית המאה הי"ט. מאז נמצאו כתובות רבות מהתקופה המקראית ברחבי המזרח הקדמון.
המחקר הארכאולוגי משמש כמקצוע עזר ללימוד המקרא, מפני שהוא מאיר את המקרא מנקודת מבט היסטורית ומוסיף על ידיעותינו כדי שניטיב להבין את המסופר במקרא. נדון לדוגמה בכתובת קרקר, המתארת את מלחמתה של קואליציית מלכי האזור נגד שלמאנסר השלישי מלך אשור בשנת 853 לפנה"ס. בכתובת מסופר שבעלי הברית הצליחו לרכז 4000 מרכבות ומתוכן תרם אחאב מלך ישראל 2000 מרכבות. במקרא מתואר אחאב כמלך חזק שניהל מערכות מלחמה נגד ארם, והכתובת מוסיפה פרטים על כוחו ועל עוצמת צבאו. במלכים א כ, מסופר על שני קרבות שנערכו בין אחאב לבין בן הדד הארמי. לאחר שני ניצחונות ישראליים, מסופר בפסוקים לג-לד על ברית שכרת אחאב. עם בן הדד. מה ראה אחאב לכרות ברית עם בן הדד המנוצח? מקובל להסביר את צעדו התמוה של אחאב בהופעת גורם מדיני שסיכן את ישראל ואת ארם כאחת, והוא חייב את מלך ישראל לראות בבן הדד בעל ברית. גורם מדיני מסוכן זה היה שלמנאסר השלישי מלך אשור. דוגמה זו ממחישה שכתובת ארכאולוגית עשויה לשפוך אור על הסיפור המקראי מנקודות מבט שלא הוארה בתיאור המקראי.
בממצאים הארכאולוגים אנו מבחינים בין ממצאים אילמים – כמו שרידי מבנים, חומות וכיו"ב – לבין ממצאים ברורים יותר שהם כתובות.
הממצאים האילמים, כשמם כן הם. הפרשנות אודותם שרויה במחלוקת ותלויה במידה רבה בדעותיו ובנטיות לבו של החוקר. לדוגמה, בחפירות הרובע היהודי נמצא מגדל ישראלי ובתחתיתו מצבור של חצים, מהם חצי ברזל, שטוחים ומהם חצי ברונזה תלת ממדיים. הצבא הישראלי השתמש בחצי ברזל, ואילו הצבא הבבלי העשיר השתמש בחצי ברונזה. הדעת נותנת שמצבור חצים זה הוא עדות אילמת לקרב האחרון על ירושלים שניטש בין הצבא הישראלי המגן. אולם הגם שזוהי פרשנות הגיונית וסבירה, היא איננה נובעת בהכרח מתוך הממצא הארכאולוגי. כלומר, יש להבחין בין הממצא כשלעצמו לבין הפרשנות שניתנת לו.
לעומת זאת, הכתובות מאפשרות לנו לשחזר את ההיסטוריה ביתר מהימנות בהיותן בנות זמנם של המאורעות וכתובות בלשון התקופה. הן מהוות עדות נאמנה, ומכיוון שהן מספרות את סיפורן בעצמן, מטבע הדברים המחלוקות סביבן מצומצמות יותר ולכן עדותן ברורה יותר.
הכתובות הקדומות ביותר שנתגלו בארץ ישראל, או המזכירות את ארץ ישראל, הן מן האלף השלישי לפני ספירת הנוצרים ומראשית האלף השני.
לפרטים אחרים קשורים לנושא:
כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא
לוח גזר
מצבת מרנפתח
כתובת מישע
חרסי שומרון
כתובת השילוח ומצבת סנחריב
כתובות נוספות
| ביבליוגרפיה: |
|
| כותר: |
כתובות ארכיאולוגיות מתקופת המקרא |
| שם
הספר:
|
צוהר למקרא |
| מחברים:
|
ניצן, יוסף ; נבו, יהושפט
(ד"ר)
|
| תאריך: |
תשס"ד |
| בעלי זכויות
: |
מכון מופ"ת |
| הוצאה לאור:
|
מכון מופ"ת |
| הערות: |
1. בראש השער: הוצאת ספרים בנושאי חינוך כליל.
2. מרכזת כליל: נעמי פרידמן.
|
| הערות לפריט זה: |
1. הפריט לקוח מתוך פרק ט"ו בספר זה.
|
|
|
