הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה


מבוא לספר מיכה : מבנה הספר חלוקתו וסידורו
מחבר: שמואל ורגון


דברי הימים הוצאה לאור
חזרה3

ספר מיכה מחזיק אוסף של נבואות קצרות. כמה מהן כוללות פסוק אחד או שניים בלבד, והארוכות שבהן מונות שמונה פסוקים. חוקרים שונים ניסו לעמוד על מהותו של הספר כמכלול ולהתחקות אחר העקרונות שעל-פיהם נערכו הנבואות הללו.

אלה מהם שנקטו את שיטת הביקורת ההיסטורית-ספרותית ניסו להבחין, על-פי אמות מידה היסטוריות, תיאולוגיות ותוכניות, בין הכתובים האותנטיים שיצאו מתחת ידיו של הנביא לבין רבדים משניים ומאוחרים, שהם עיבודים ותוספות של מחברים ועורכים. חוקרים אלה גורסים שמיכה היה נביא תוכחה, ולכן סותרות נבואות הנחמה שבספרו את נבואות הפורענות. לדעתם לא ייתכן שהנביא שניבא על חורבן ירושלים (ג, יב) יסתור את עצמו, יספר על תפארתה וינבא את נצחונה על אויביה (פרקים ד-ה). יתר על כן, הנבואות שבספר מיכה המבטיחות קיבוץ גלויות (ב, יב-יג; ד, ו) הולמות לדבריהם, נביא שחי אחרי חורבן הבית וגלות בבל (במאה ו' לפה"ס), ולא את מיכה (שפעל במאה ח' לפה"ס). לפיכך הם סבורים שנבואות הנחמה שבספר אינן משל מיכה, אלא נאמרו אחרי גלות יהודה. הקיצוניים שמבקרים (כמו ולהאוזן וסמית) טוענים שרק פרקים א-ג (מלבד ב, יב-יג) הם בוודאי משל מיכה, ואילו המתונים שבהם (כמו לינדבלום ואייספלדט) מניחים שגם בהמשך הספר (בפרקים ד-ז) יש כמה קטעי נבואה משל מיכה.

גם החוקרים שנקטו את שיטת תולדות המסורות (כמו מייס) הגיעו למסקנות דומות לגבי האותנטיות של הנבואות שבספר. לדעתם כולל הספר אוסף של יחידות נבואיות קצרות שעברו תהליך של מסירה ועיבוד במשך כמאתיים שנה, מימי מיכה ועד שנת 515 לפה"ס (לאחר חנוכת בית שני), עת הושלם הספר בצורתו הנוכחית. נגד גישות ביקורתיות אלה יצאו חוקרים שונים (וביניהם דרייבר, קויפמן) בטיעונים הבאים: א. לא היו בישראל נביאים שניבאו אך ורק דברי פורענות: נביאי הפורענות ניבאו גם דברי נחמה וישועה, שכן הנבואה בישראל היתה דתית-מוסרית ותלויה בתנאי החטא, התשובה והסליחה; ב. גם בימי מיכה היו כבר גולים פזורים ושבויים מבני ישראל ומבני יהודה, ביחוד אחרי גלות שבטי הצפון ואחרי גלות חלק מתושבי יהודה בעקבות מסע סנחריב (701 לפה"ס); ג. אין בספר שום נבואה שמשתקפים בה חורבן הבית על-ידי הבבלים, או שממת הארץ מיושביה (לעניין אזכורה של "בבל" ב-ד, י ראה בפירושנו לפסוק). אם נתעמק בנבואות שבספר נראה שדברי הנחמה שבהן עשויים להתפרש על רקע מאורעות זמנו של הנביא, ולכן אין זה מן ההכרח לדחות את המסורה, הרואה את הנבואות כולן כפרי רוחו של מיכה המורשתי.

העיקרון הכרונולוגי אינו הקו המנחה הבלעדי בסידור ספרי המקרא, וכך הוא הדבר גם בספר מיכה. בספר עצמו אין ציונים כרונולוגיים פרט לכותרת. רוב החוקרים סבורים שהנבואות נערכו לפי שיקולים תוכניים וסגנוניים-ספרותיים והם מחלקים את הספר לארבע חטיבות: פרקים א-ג (בעיקר נבואות פורענות); פרקים ד-ה (בעיקר נבואות נחמה); ו, א-ז, ו(נבואות פורענות); ז, ז-כ (נבואות נחמה).

לכאורה משווה חלוקה זו לספר מבנה סימטרי: פורענות, נחמה, פורענות, נחמה; אלא שלא כל הנבואות בחטיבות הללו תואמות הבחנה זו: ב, יב-יג נכלל בחטיבת נבואות הפורענות, אף שעניינו נחמה; ואילו כתובים הנמנים לפי שיטה זו עם נבואות הנחמה עניינם פורענות דווקא (כגון ד, יד; ה, ט ואילך, ועוד).

המגמה לגלות בספר מיכה מבנה מתוכנן ומחושב גרמה לפרשנים לבאר קטעים מסוימים בו שלא לפי הקשרם המיידי, אלא לפי הקשרם הרחב. בפירושנו הלכנו בעקבות קאסוטו, שסבר שכל הבא לסדר את נבואותיו של נביא מן הנביאים ימצא כי עניין לו בנאומים נפרדים, שכל אחד מהם הוא יחידה העומדת בפני עצמה. לשיטת קאסוטו ערך המסדר את הנבואות על-פי שני עקרונות: קרבה עניינית של חטיבות נבואיות ראשיות, וקישור אסוציאטיבי של מלים וביטויים.

אנו סבורים שנבואות מיכה נקבצו על-ידי המסדר בשלוש חטיבות עיקריות, הערוכות בדרך כלל על-פי נושא מסוים (א-ג; ד-ה; ו-ז). בחטיבות אלה משולבים גם קטעים שיש בהם משום סטייה מן הנושא המרכזי שלהן. אפשר להסביר זאת בנטיית המסדר לקשור את הנבואות הבודדות זו לזו על-פי קשרים אסוציאטיביים, גם אם אינן מתקשרות בנושאן המשותף.

למאמרים אחרים הקשורים לנושא:
מבוא לספר מיכה : שם הנביא מקומו ופועלו
מבוא לספר מיכה : הרקע ההיסטורי לנבואת מיכה
מבוא לספר מיכה : נוסח ולשון
מבוא לספר מיכה : מבנה הספר חלוקתו וסידורו
מבוא לספר מיכה : תוכחה חברתית בספר מיכה
מבוא לספר מיכה : השינוי החברתי- דתי בחזונות מיכה

ביבליוגרפיה:
כותר: מבוא לספר מיכה : מבנה הספר חלוקתו וסידורו
מחבר: ורגון, שמואל
שם  הספר: עולם התנ"ך
עורך הספר: הרן, מנחם  (פרופ')
תאריך: 1983-1996
בעלי זכויות : דברי הימים הוצאה לאור
הוצאה לאור: דברי הימים הוצאה לאור
הערות: 1. ‫מאושר על-ידי משרד החינוך והתרבות.
2. האנציקלופדיה מורכבת מ- 24 כרכים.
הערות לפריט זה:

1. מתוך הכרך תרי עשר ב' בעריכת פרופ' זאב ויסמן.