הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > פילוסופיה > פילוסופיה פוליטיתעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה


הדמוקרטיה המודרנית : יסודות רעיוניים
מחבר: ניסן נוה


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

המושג "דמוקרטיה" מוכר לנו מחיי היום-יום ואנו משתמשים בו כדי לציין את המשטר המדיני במדינת ישראל ובמדינות רבות אחרות. לכן מושג זה נראה לנו פשוט וברור, אך למעשה זהו מושג מורכב, שכדי להבינו יש להכיר את מרכיביו השונים. הדמוקרטיה המודרנית התפתחה מתוך גישות והשקפות שונות, וגם כיום קיימות גישות שונות להבנת המושג.

את שורשי הדמוקרטיה מקובל לראות ביוון הקדומה, ובעיקר בעיר-המדינה אתונה. הדמוקרטיה של אתונה הייתה מבוססת על עקרונות המוכרים לנו כיום: ריבונות העם, שוויון בפני החוק, חופש הדיבור וסובלנות, השתתפות האזרחים בקבלת החלטות והזכות לבקר את השלטון. אולם הדמוקרטיה האתונאית הקדומה הייתה שונה מאוד מן המדינה הדמוקרטית המודרנית. הטבלה שלפניכם מצביעה על ההבדלים ביניהן.

דמוקרטיה המודרנית

דמוקרטיה האתונאית

דמוקרטיה ייצוגית.

דמוקרטיה ישירה.

האזרחים בוחרים נציגים הפועלים בשמם ומחליטים על המדיניות.

האזרחים השתתפו ישירות בניהול ענייני המדינה.

דמוקרטיה לאוכלוסייה כולה - מרבית האוכלוסייה הבוגרת הם אזרחים בעלי זכויות אזרח.

דמוקרטיה למיעוט מן האוכלוסייה - מרבית התושבים היו חסרי זכויות אזרח: נשים, עבדים וזרים לא השתתפו בחיים הפוליטיים ולא השפיעו על החלטות בנושאים ציבוריים.

מבוססת על רעיון חירות הפרט ועל זכותו הטבעית של כל אדם לחירות.

האזרחים היו אמנם חופשיים להשתתף בתהליך הפוליטי, אך הם לא היו חופשיים במובן המקובל כיום במשטרים דמוקרטיים. למשל, הייתה דת-מדינה והיה אסור לאזרח למתוח עליה ביקורת או לשלול אותה.

קיימים מאפיינים ייחודיים כמו הפרדת רשויות ואופוזיציה מאורגנת.

אין הפרדת רשויות ואופוזיציה מאורגנת.

מאז ימי הדמוקרטיה באתונה חלפו כ- 2,500 שנים, והמחשבה הדמוקרטית התפתחה.
עקרונות הדמוקרטיה המודרנית הושפעו מגישות שונות ומרעיונות שונים, שהתפתחו בעיקר במאות ה- 17, ה- 18, וה- 19. נציג כמה מן הרעיונות החשובים האלה.

האדם במרכז

הדמוקרטיה מעמידה את האדם במרכז.
השקפת העולם הדמוקרטית רואה את האדם כבעל זכויות טבעיות שונות - הזכות לחיים, הזכות לרכוש, הזכות לכבוד והזכות לחירות. זכויות אלה אינן מוענקות לאנשים על ידי המדינה דווקא, אלא הן זכויות טבעיות הנתונות לכל אדם ואדם מרגע לידתו (ולכן הן נקראות "זכויות טבעיות"). לפי השקפה זאת, תפקידה של המדינה הוא לשמור ולהגן על זכויות אלה.

מכוח היותו בעל חירות מטבע בריאתו, נתפס האדם בהשקפה הדמוקרטית גם כבעל זכות ליטול חלק בהחלטות לגבי ענייניו השונים, ובכללם יש לו הזכות להשתתף בהכרעות ציבוריות-פוליטיות. האדם יכול להשתתף בהכרעות פוליטיות בענייני המדינה והחברה גם מאחר שהוא יצור תבוני (רציונאלי, כלומר נשלט על ידי השכל - הרציו) היכול לקבל החלטות.

העם הוא מקור סמכותו של השלטון

הדמוקרטיה רואה בעם, בציבור האזרחים, את המקור לסמכותו של השלטון1. מקורה של השקפה זאת הוא בתפיסת האדם כמרכז החיים הפוליטיים וכבעל זכויות טבעיות ויכולת להחליט החלטות תבוניות. ומכיוון שהעם הוא מקור הסמכות של השלטון – השלטון נדרש לדווח על מעשיו ועומד כל העת לביקורת הציבור. את הביטוי לפיקוח ולביקורת על השלטון בדמוקרטיה אפשר למצוא הן בבחירות והן בביקורת על פעולותיו של השלטון במשך כל תקופת כהונתו. לקבוצות המתנגדות לשלטון - האופוזיציה - ניתנת הזכות להביע את השקפותיהן ולבקר את השלטון.

חירות הפרט

הדמוקרטיה המודרנית מבוססת על השאיפה ליצור מדינה שבה לאדם יש חירות. המדינה הדמוקרטית מכבדת את חירויות הפרט ומגינה עליהן. המושג "חירות" מביע את זכותו של האדם למימוש עצמי ואת זכותו לנהל את חייו כרצונו - כל עוד אינו פוגע בזולת.

בין החירויות הרבות הנתונות לאדם ולאזרח בדמוקרטיה המודרנית כלולים: חופש המחשבה והדעה, חופש הדת והפולחן, החופש מדת, חופש הביטוי והעיתונות, חופש התנועה, החופש ממעצר שרירותי, הזכות למשפט הוגן, וכן זכויות אזרח בסיסיות כגון הזכות לביטחון פיזי והזכות לקבלת מידע אמין בנושאים ציבוריים. כן נתונות לאדם במדינה הדמוקרטית חירויות פוליטיות כמו הזכות להתארגנות פוליטית והזכות לבחור ולהיבחר לתפקידים רשמיים.

הביטוי המובהק של חירות הפרט בחברה הדמוקרטית הוא ביכולת הבחירה וההחלטה הנמסרת ליחיד בתחומי חייו השונים: דתו, מערכת אמונותיו, אורח חייו, מקצועו, מקום מגוריו ובן זוגו. בתחום הפוליטי מוזמן האזרח בדמוקרטיה להכריע בשאלות הנתונות בדיון ציבורי ולהשתתף בבחירות.

כללי המשחק: תרבות של ויכוח ושכנוע, הכרעת הרוב וזכויות למיעוט

בבסיס הדמוקרטיה עומדת ההנחה כי בחיי החברה אין תשובות חד משמעיות ומוחלטות, אין פתרון אחד בלעדי וקיימות תפיסות שונות לגבי החיים החברתיים והפוליטיים.

ההשקפה הדמוקרטית מאמינה בקבלת החלטות וביישוב סכסוכים בדרכי שלום: בדרכי ויכוח ושכנוע. לפי השקפה זאת, החלטות פוליטיות צריכות להתקבל לאחר ויכוח ציבורי וניסיונות של הצדדים המתווכחים לשכנע זה את זה בצדקתם. וכדי שהכרעות יתקבלו בדרכי שלום, המשתתפים בוויכוח הפוליטי חייבים לקבל על עצמם כללי משחק מסוימים שיהיו מוסכמים על כל המשתתפים. כללים אלה קובעים כיצד יתנהל הוויכוח וכיצד ייקבעו תוצאותיו. כך, למשל, במשטר הדמוקרטי קיימים כללי יסוד לגבי ניהול מערכת הבחירות, כללי התעמולה והדרכים המוסכמות לקביעת תוצאות הבחירות.

בין הכללים המקובלים במשחק הדמוקרטי נכלל גם עקרון הכרעת הרוב. עיקרון זה מחייב גם את המיעוט לקבל עליו את החלטת הרוב. ועם זאת, הכרעת הרוב חייבת להלום את עקרונות הדמוקרטיה, ובין השאר - עקרון ההגנה על זכויות המיעוט ועל זכויות האדם וחירויותיו.

חירות ושוויון

לפי ההשקפה הדמוקרטית כל בני האדם נולדו חופשיים ושווים, ולכן לכל אדם הזכות לחירות והזכות לשוויון. ערכי יסוד אלה של הדמוקרטיה, החירות והשוויון, עומדים לעתים זה בניגוד לזה. עקרון החירות פירושו מימוש עצמי של היחיד, ועקרון השוויון מחייב את המדינה ביחס שווה לכול.

לעתים קרובות עקרון טובת היחיד מתנגש עם העיקרון של טובת הכלל, ולפיכך קמו בדמוקרטיה שני זרמים רעיוניים - הזרם הליבראלי, והזרם הסוציאל-דמוקרטי:

  • הגישה הליבראלית בדמוקרטיה מדגישה יותר את הפרט וטובתו, את חירויות האדם והאזרח, ולכן היא גורסת צמצום התערבותה של המדינה בחיי אזרחיה.
  • הגישה הסוציאלית בדמוקרטיה מדגישה יותר את שוויונם החברתי-כלכלי של האזרחים ואת טובתם של כלל האזרחים. גישה זאת גורסת שכדי להגביר את השוויון בחברה ולאפשר לפרט לממש את חירותו, המדינה צריכה להיות מעורבת יותר בחיי האזרחים.

לסיכום: הדמוקרטיה - צורת חיים ותרבות פוליטית

המוסדות וסדרי השלטון הדמוקרטיים כוללים בחירות דמוקרטיות, שלטון חוק, הפרדת רשויות, קבלת החלטות על ידי רוב ושוויון פוליטי ומשפטי, אך בעיקרה הדמוקרטיה היא מערכת של ערכים, עקרונות ואמונות, המתבטאות בצורת חיים חברתית ופוליטית מסוימת.

כהשקפת עולם, הדמוקרטיה מעמידה את האדם היחיד במרכז ומעניקה לו זכויות טבעיות. היא מבוססת על האמונה ששיטת הממשל הטובה ביותר היא זו שבה מרבית האזרחים משפיעים על גורלם במרבית תחומי חייהם, ועל האמונה שבני האדם נולדו חופשיים ושווים. תפקיד השלטון במדינה הדמוקרטית הוא להגן על חירויותיהם של האזרחים ולשמור על זכויותיהם. ההשקפה הדמוקרטית רואה באדם יצור תבוני המעורב בתהליך הפוליטי ומשתתף בו, ולא כיצור סביל המורגל לציית באופן עיוור. ההכרה בערך האדם ובכבודו מתבטאת גם בהכרה בהבדלים בין בני אדם כיחידים ובשונות בין קבוצות - בערכים, באינטרסים ובהשקפות עולם. הדמוקרטיה רואה בשונות זאת ערך ומאפשרת ליחיד, ולקבוצות שהוא חבר בהן, לקיים את אורח חייהן ואת אמונתן. כתוצאה מכך מכירה ההשקפה הדמוקרטית בקיומם של חילוקי דעות בין בני אדם ורואה אותם כלגיטימיים. כאמור, יישובן של מחלוקות אלה במשטר הדמוקרטי נעשה בדרכי שלוב ותוך שמירה על כללי משחק מקובלים.

התרבות הפוליטית הדמוקרטית מבוססת גם על ערך הסובלנות, כלומר הנכונות לאפשר ביטוי גם לרעיונות ולאינטרסים שיש התנגדות כלפיהם. אם מגבילים את זכותו של האדם לבטא רעיונות, פוגעים בעקרונות חשובים כמו חופש הביטוי, השוויון, וההכרה בערך האדם וכבודו. הסובלנות לדעות הזולת מאפשרת חילופי רעיונות, מונעת טעויות ותורמת לקבלת החלטות שקולה ונכונה יותר. הסובלנות תורמת ליציבות החברה - היא מאפשרת לנהל ויכוח רעיוני בלי לסכן את האחדות הבסיסית של החברה. תרבות דמוקרטית מבוססת על נכונות להידבר, להגיע לפשרה, ועל מתינות.

קראו עוד:
עקרונות המשטר הדמוקרטי המודרני

הערות:

  1. זאת בניגוד למשטרים דתיים ומלוכניים, שבהם מקור סמכותו של השלטון הוא דתי או מסורתי.
ביבליוגרפיה:
כותר: הדמוקרטיה המודרנית : יסודות רעיוניים
שם  הספר: אזרחות - האתגר : פרקי אזרחות לחטיבה העליונה, ידע עם ומדינה
מחבר: נוה, ניסן
תאריך: 2001
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. יועץ מדעי : פרופ' בנימין נויברגר.