 |
|
 |
|
מיתוס
מחברים:
אבי ורשבסקי; אביבה לוטן; ד"ר רוני מגידוב; אילה פז
|
|
 |
|
 |
|
 |
הוראת המילה המקורית ביוונית קשורה לדיבור, ובמשך הזמן הפכה למילה נרדפת ל’סיפור’. המיתוסים היווניים עסקו ברובם באלים ומשום כך היו שהגדירו מיתוסים כסיפורים העוסקים באלים.
מעבר להגדרה המילונית המצומצמת, המילה ‘מיתוס’ מזוהה עם כמה משמעויות:
- ’מיתוס’ לעתים תכופות הוא כינוי לסיפורים ‘מכוננים’ סיפורים המשקפים יסודות פסיכולוגיים, דתיים, חברתיים ולאומיים של חברות.
- ‘מיתוס’ לעתים הוא כינוי להשקפות השייכות לעידנים קדומים של האנושות. בהקשרים אלה רואים במיתוס מערכת תודעתית שונה שונה מהמדע ומהפילוסופיה המערבית השיטתית.
- יש המשתמשים במילה ‘מיתוס’ כביטוי לאמונות שהיו חזקות מאוד בעבר והיום אינן מקובלות עוד ואף נחשבות לדברי הבל.
בספרי המקרא אפשר למצוא גישות שונות כלפי מיתוסים של עמי האזור. יש מקראות רבים הדוחים ואף לועגים להשקפות המיתיות האליליות. גישה זאת מכוּנה ‘דה מיתולוגיזציה’ של המיתוס. מקראות אחרים מאמצים חלק מהעולם המיתי, ואפשר למצוא בספרי המקרא ביטוי ליצורים דמיוניים שנוצרו על ידי מחברי המיתוסים הכנעניים שבאזור. יצורים אלה מכונים בלשון המחקר ‘יצורים מיתולוגיים’.
בחקר התרבויות הקלאסי שלטה בעבר גישה מזלזלת כלפי מיתוסים. מיתוסים נתפסו כשריד פרימיטיבי של עולם לא מפותח. במאה השנים האחרונות צצו גישות שונות בפילוסופיה, באנתרופולוגיה ובפסיכולוגיה, הרואות במיתוסים נכס חשוב של התרבות האנושית ולומדות ממנו דברים רבים.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
מעבר ללקסיקון > לקסיקון היסטוריה
|
