מבנה העין מחברת: ד"ר יעל קשתן

חזרה3

העיניים הן כדורים בקוטר של כ 2.5 ס"מ הנמצאות בתוך ארובות העיניים. ארובות העיניים הן שקעים בגולגולת והן מגינות על העיניים. אנו רואים בדרך כלל רק את החלק הקדמי של העיניים. על חלק זה מגינים גם העפעפיים, הריסים והגבות. בלוטת הדמעות נמצאת בפינה החיצונית עליונה של כל עין, ליד הרקה. היא מפרישה דמעות כל הזמן ואלה זורמות על פני החלק הקדמי של העין ושומרות על לחות החלק החיצוני של העין. הדמעות נקוות לתוך צינור בחלק הפנימי התחתון של העין, ליד האף וזורמות לתוך חלל האף – זו הסיבה שכאשר בוכים ויש ייצור יתר של דמעות, (חלק גולשות החוצה וחלק נקוות לצינור) גם האף מפריש וצריך לנגב את האף לעיתים קרובות. האף אינו מפריש נזלת כי אם דמעות!

לובן העין והקרנית

המעטפת החיצונית של העין קרויה לובן העין או קשית. זו שכבה לבנה וקשה ששומרת על צורתה העגולה של העין. בקדמת העין יש אזור עגול שקוף ולא לבן – שם נמצאת הקרנית. אם מסתכלים על עין בפרופיל רואים כי הקרנית היא כיפה שקופה שבולטת קדימה. דרך הקרנית נכנסות קרני האור לתוך העין. בעוברן בקרנית הן נשברות ומתרכזות.

הקשתית והאישון

מאחורי הקרנית נמצאת הקשתית. הקשתית מכילה פיגמנט הנותן לעין את צבעה – כחול, ירוק, חום או שחור. הקשתית נקראת גם איריס על שם האלה היוונית שהיתה אלת הקשת בענן. במרכז הקשתית יש חור – האישון. קרני האור שהתרכזו על ידי הקרנית עוברים דרך האישון. האישון מתרחב כשיש מעט אור ומצטמצם כשיש הרבה אור ועל ידי כך מווסת את כמות האור החודרת לעין.

העדשה והזגוגית

מאחורי הקשתית נמצאת העדשה. זהו גוף שקוף קמור משני צדדיו. קרני האור שהתרכזו בעוברן דרך הקרנית נשברות שוב בעדשה ועל ידי כך מתרכזות למוקד אחד. אם מוקד זה נופל על שכבת הרשתית המכסה את החלק האחורי של העין – כי אז רואים תמונה ברורה. מאחורי העדשה נמצאת הזגוגית או החומר הזגוגי. זהו חומר שקוף במרקם של ג'לי והוא ממלא את כדור העין ושומר על נפחו. האור עובר דרך הזגוגית. אם המוקד של קרני האור שנשברו נופל לפני הרשתית כי אז הוא נופל בזגוגית והאדם סובל מקוצר ראייה ואינו רואה בצורה ברורה מרחוק. אם המוקד נופל מאחורי הרשתית סובל האדם מרוחק ראייה ואינו רואה טוב מקרוב.

הדמית והרשתית

החלק האחורי של העין מצופה בשתי שכבות. הדמית העשירה בכלי דם והרשתית. הרשתית היא שכבה של קולטנים ותאי עצבים. הקולטנים מגיבים לאור ושולחים מידע דרך תאי העצבים ושלוחותיהם אל המוח. חלק מהקולטנים מגיבים לכל סוג של אור, גם אור חלש – אלה הם הקנים והם מאפשרים את ראיית הלילה וחלק אחר של הקולטנים, המדוכים, רגישים לאור בצבעים שונים ומאפשרים אבחנה בין צבעים.

עצב הראייה והכתם העיוור

כל השלוחות של תאי העצב מכל שטח הרשתית נאספים לאזור אחד בחלק האחורי של העין, מתאגדים ביחד ומחברים את העין למוח. דרכם עובר למוח המידע על האור שנקלט בקולטנים השונים שברשתית. השלוחות המאוגדות נקראות עצב הראייה. באזור היציאה של עצב הראייה מהעין יש אזור שבו אין קולטנים ואור הנופל בדיוק על אזור זה אינו נקלט ואין אנו רואים אותו ולכן נקרא אזור זה, אזור היציאה של עצב הראייה מהעין – הכתם העיוור.