הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > המוח ומערכת העצבים


זיכרון ולמידה
מחברות: ד"ר יעל קשתן; ד"ר רחל מינץ


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
חזרה3

אנו קולטים ללא הרף מידע רב מהסביבה: מראות, צלילים וקולות, ריחות ועוד. יש מידע שאנו זוכרים למשך זמן קצר, כמספר שניות או דקות, ויש מידע שאנו זוכרים לזמן ארוך, לשנים ארוכות.
ללא זיכרון לא נוכל לתפקד: לא נוכל לחשוב, לדבר, ללמוד או אפילו לבצע פעולות פשוטות, כמו התמצאות בבית שלנו.

מה אנו זוכרים ומה אנו שוכחים? היכן מאוחסן המידע, הנשמר כזיכרון?
מדענים המחפשים ללא הרף תשובות לשאלות אלה, הגיעו עד היום לתשובות חלקיות בלבד.

איך אחסון המידע מתבצע במוח?

מוחנו מורכב מרשת סבוכה של תאי עצב - יותר ממאה מיליארד! כל תא עצב יכול להיות קשור לכ-10,000 תאי עצב אחרים! קשרים אלה בין תאי העצב הם האחראים לכך שהמידע המגיע מהסביבה, נשמר ומאוחסן, ובשעת הצורך הוא נשלף.

כאשר תינוקות נולדים, הם מצוידים כבר בכל תאי העצב במוחם. ההבדל בין תינוקות למבוגרים הוא במספר הקשרים בין תאי העצב. אצל תינוקות הקשרים בין תאי העצב מעטים במידה ניכרת מאלה שבמוח המבוגר. הם מתרבים ככל שהתינוקות לומדים וזוכרים את סביבתם.

כיצד זיכרון נוצר?

תאי עצב במוח יצרו קשר זה עם זה, ודחף עצבי עבר ביניהם. זהו התהליך של בניית הזיכרון: התקשרות של מספר תאי עצב זה לזה. ככל שהמידע רב יותר ומורכב יותר, תאי עצב נוספים מתחברים זה לזה ומשתתפים במסלול הזיכרון.
אם נקלוט מידע מסוים שוב ושוב, יתחזקו הקשרים בין התאים באותו מסלול זיכרון.

לא כל מידע הנקלט אצלנו יוצר מסלול זיכרון. רוב המידע המגיע אלינו, אינו נשמר בזיכרוננו. האם המכוניות שראיתם היום בדרך לבית-הספר, זכורות לכם? סביר שלא, מפני שמוחנו מתעלם מגירויים סתמיים, שלא "אומרים" לו כלום. אך אילו הייתם רואים נמר יושב על הגג של אחת המכוניות שראיתם הבוקר, הייתם כנראה זוכרים את המכונית...
סינון המידע - מה נזכור ומה נשכח - תלוי במידת העניין שיש לנו במידע.

זיכרון לטווח קצר

הזיכרון לטווח קצר מתקיים במשך שניות עד מספר דקות. אנו משתמשים בזיכרון זה, כדי לזכור דברים שהחשיבות שלהם היא זמנית, למשל: מספר השורה ומספר הכיסא באולם הקולנוע.
מסלולי הזיכרון, שנוצרו בזיכרון לטווח קצר, הם זמניים בלבד. אם לא יעבור בהם דחף עצבי נוסף - הזיכרון יחלוף.

זיכרון לטווח ארוך

דברים מסוימים עוברים במוחנו מהזיכרון לזמן קצר לזיכרון לזמן ארוך. זהו מידע שאנו זוכרים גם לאחר שעות, לאחר ימים ואפילו לאחר שנים.
הרבה פעמים המידע שנשמר בזיכרון לטווח ארוך, הוא מידע שקשור ברגשות שלנו. כאשר אנו עוברים חוויות נעימות (כמו התרגשות או הנאה), ולעומתן - חוויות בלתי נעימות (כמו בושה או כאב), אנו זוכרים אותן במשך שנים רבות, וגם את מה שקשור אליהן.
זיכרון לטווח ארוך נוצר גם כשאנו משננים שוב ושוב מידע מסוים: שמות, כתובות, שירים ועוד.

מהי למידה?

בתהליך שבו אנו לומדים דבר חדש ואחר-כך נזכרים בו, שלושה שלבים מתרחשים במוחנו:
א. שלב קליטת המידע. בשלב הזה אנו קולטים גירוי באמצעות החושים, ותאי עצב מעבירים את הגירוי למוח.
ב. שלב עיבוד המידע ואחסונו במוח. המידע שהגיע מהחושים מעובד במוח, וניתנת לו משמעות. המידע המעובד נשמר בזיכרון. תחילה הוא מאוחסן בזיכרון לטווח קצר, ומאוחר יותר חלק ממנו עובר לזיכרון לטווח ארוך.
ג. שלב האִחְזוּר. בשלב זה אנו שולפים את המידע מהזיכרון. כשאומרים על מישהו שיש לו זיכרון טוב, הכוונה היא שהוא מסוגל לשלוף ביעילות מידע מהזיכרון. שליפת המידע תלויה בגורמים רבים, כמו: עד כמה היה המידע חשוב או מעניין, עד כמה הוא קשור אלינו אישית, או האם הקדשנו תשומת לב למידע, בשעה שקלטנו אותו.

ביבליוגרפיה:
כותר: זיכרון ולמידה
מחברות: קשתן, יעל (ד"ר) ; מינץ, רחל (ד"ר)
שם  התקליטור: חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי: ד"ר רחל מינץ.
2. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בית הספר לחינוך. המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.
3. פתוח וכתיבה: ד"ר יעל קשתן, אלון ברהם, ד"ר רחל מינץ, ד"ר גילי מרבך-עד, ד"ר סמדר רייספלד.