הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה


מה לי ולגלובליזציה : חירום כלכלי
מחברת: עו"ד לינדה עפרוני


נגה : כתב עת פמיניסטי
חזרה3

הנתונים הכלכליים של השבוע האחרון מלמדים כי המשק הישראלי שקע בתרדמת וכי עכשיו מנסים להנשים ולהחיות אותו, כמעט ללא תקווה, משום שהרופאים - הלוא הם מקבלי ההחלטות - התעקשו בתוקף שלא להודות בדיאגנוזה הנכונה, כלומר, מיתון עמוק תוצרת הארץ, שנבע מתפיסה כלכלית שגויה. על הצרות מבית נוספו, כמובן, גם צרות מבחוץ, כמו הקטנת הביקוש בשוקי הייצוא כתוצאה מהמיתון העולמי.

עכשיו מנסים מקבלי ההחלטות שכשלו לגלגל את הכדור לפיתחם של אזרחי ישראל התמימים. אפילו ראש הממשלה התפנה מסדר יומו הרגיל, איים עלינו "במצב חירום" והודיע, שאין כסף. זאת שעתם היפה של המעסיקים במגזר העסקי- פרטי: הגיע תורם לגזור עוד כמה קופונים שמנים מן הקופה הציבורית, שמקבלי ההחלטות טוענים, משום מה, שהיא ריקה. אבל לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים יכולה ללמד כך בר בי רב כיצד לחלוב את הקופה המלאה כל טוב. הם היו בסיפור הזה כבר ב- 1985. ממשלת האחדות הכריזה אז על תוכנית לייצוב המשק. האינפלציה הודברה לחלוטין, אך המשק, כצפוי, שילם מחיר כבד שהתבטא בעליה דרמטית בשיעורי האבטלה. אז, כמו היום, הציעו המעסיקים את עזרתם לממשלה. הם הבטיחו ליצור עשרות אלפי מקומות עבודה, בתנאי שיקבלו הקלות במס. ואכן הממשלות בישראל הקלו מאוד בכל הקשור במיסוי על העבודה. בוטלו כליל מס מעסיקים ומס מקביל, שמימן את תשלומי ביטוח הבריאות לעובדים, והופחתו במידה ניכרת תשלומי המעביד לביטוח לאומי בעבור עובדיו.

היתה זו חגיגה גדולה למעסיקים, שצחקו כל הדרך אל הבנק, אבל בפועל, כמעט לא יצרו מקומות עבודה חדשים, כיוון שלא השקיעו את הכספים שקיבלו ביצירת נישות חדשות, שבהן יש לישראל יתרון יחסי מול הייבוא הזול, ולא החדירו טכנולוגיות חדישות שיחליפו שיטות ייצור מיושנות. לכן אין זה מפתיע, שמפעלים רבים אינם מצליחים להתמודד, בתנאי התחרות שנוצרו, עם הגלובליזציה של המשק. אף ממשלה, כמובן, גם לא עמדה על הקשר בין משכורות העתק והתנאים הנלווים, שלקחו בעלי ומנהלי המפעלים לכיסם הפרטי מקופת המפעל, לבין קריסתו, רק עתה, ומכיוון מפתיע, הגיעה דרישה לעשות מעט בדק בית. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן, מעריך כי רבע, ואולי אף מחצית, מהמפעלים שקיבלו מהמדינה מענקי עידוד השקעות הון בשנים האחרונות, אינם קיימים בפועל. לפיכך, ביקש ליצמן מאגף התקציבים באוצר להמציא לוועדת הכספים פירוט מלא על המפעלים שקיבלו מענקים. הוא מבקש גם דיווח מלא על השימוש שנעשה בכסף ועל מספר מקומות העבודה שנוצרו.

לא נתפלא אם יתברר, כי חלק מפקידי הממשלה החרוצים עצמו לעיתים עין ולא דרשו את שהם דורשים מכל מובטל או מקבל הבטחת הכנסה. הם לא תמיד בדקו לאן הלכו המיליונים, כי לא פעם עברו שם חבריהם, שסיימו קדנציה קצרה בתפקידם הציבורי בבנק ישראל, במשרד האוצר או במשרד המסחר והתעשייה.

כי הפקידים יודעים להיות גיבורים על חלשים. על מנת לנגוס עוד בדמי האבטלה המקוצצים של מפוטרים, ששילמו עשרות שנים דמי ביטוח לאומי מלאים ואף מוגדלים, המציאו הפקידים הוראת שעה בלתי-צודקת בעליל. באוצר ניצלו את הנוהג המקובל, שלפיו מקבלים העובדים חודשי הסתגלות במסגרת מה שמכונה "פרישה מרצון". לאחרונה, מקצץ הביטוח הלאומי את חודשי ההסתגלות מתקופת האבטלה המגיעה למובטל. מדובר בתקנה שגויה לחוק ביטוח מפני אבטלה, שהציבור אינו מודע לה. בפועל, פוגעים עוד ועוד בחלשים ביותר. אגב, ניתן לעקוף בקלות את התקנה המקפחת ולקבוע שחודשי ההסתגלות ייכללו באופן ישיר במענקי הפרישה ו/או הפיצויים, או לחילופין ייקראו בשם 'מענק ותק' במקום 'חודשי הסתגלות'. זו רק דוגמה אחת לכך שמשרד האוצר אינו מטפל בבעלי הכסף הגדול ולעומת זאת מעניק טיפול נמרץ לבעלי הכסף הקטן. יתכבדו, איפוא, ואל יספרו לנו על "מצב חירום". הציבור לא יקנה את הסיפור, ובצדק.



לקריאת המשך הדיון בנושא גלובליזציה:
מה לי ולגלובליזציה : מבוא
מה לי ולגלובליזציה : פריצת גבולות
מה לי ולגלובליזציה : חירום כלכלי
מה לי ולגלובליזציה : בריאות
ליז לא גרה כאן יותר : על גלובליזציה והגירת עבודה בישראל

ביבליוגרפיה:
כותר: מה לי ולגלובליזציה : חירום כלכלי
מחברת: עפרוני, לינדה (עו"ד)
תאריך: קיץ 2002 , גליון 41
שם כתב העת: נגה : כתב עת פמיניסטי
הוצאה לאור: נגה
הערות: 1. שמו הקודם של כתב העת: נגה : מגזין של נשים.
הערות לפריט זה: 1. שמו הקודם של כתב העת - נגה: מגזין של נשים
2. מאמר זה הוא חלק מסדרת המאמרים בנושא ''מה לי ולגלובליזציה''