הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ראליה מקראית


השוכבים על מיטות שן
מחבר: מוזיאון ארצות המקרא. צוות מוזיאון ארצות המקרא


מוזיאון ארצות המקרא
חזרה3

הממצא הארכיאולוגי והמקורות המקראיים מעידים על כך, כי חפצי שנהב רווחו בעולם העתיק. השנהב נחשב, אף יותר מזהב ומכסף, כסמל ליופי ולעושר בקרב חוגי האצולה ובחצרות המלכים בישראל ובשכנותיה.
עדות יפה לכך מצויה בנבואת התוכחה של הנביא עמוס על אצולת ישראל: "הוי השאננים בציון והבֹטחים בהר שמרון . . . השֹכבים על מיטות שן וסרוחים על ערשותם ואוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק" (עמוס ו 1, 4)



שנהבים אלה מלמדים על ההשפעה התרבותית של העולם הפניקי על ממלכת ישראל, שאחד הגורמים לה היתה הברית המדינית בין מלכי בית עמרי לממלכת צידון, ברית שבאה לידי ביטוי בקשרי נישואין בין שני בתי המלוכה. השפעה תרבותית זו משתקפת גם בסגנונם האדריכלי של המבנים הממלכתיים בממלכת ישראל וכמובן בחדירת פולחן הבעל, נגדו יוצא בעל ספר מלכים.
השפעה פניקית זו הגיעה אף ליהודה כתוצאה מקשרי החיתון בין שתי הממלכות בימי יורם בן אחאב מלך ישראל ויהורם בן יהושפט מלך יהודה (מלכים ב' ח 16, 16-27; יא 17-18).

השנהב, חומר גלם המופק מחתיהם של פילים של ממותות ואף של היפופוטמים ידוע כבר מהתקופות הפרה-היסטוריות, בין היתר לשם יצירת עבודות אמנות גדולות וקטנות. בשל יופיו, צבעו המיוחד, הנוחות לגלפו ונדירותו היחסית, הפך השנהב עד מהרה לסמל של עושר ושל מעמד.

במוזיאון ארצות המקרא ירושלים אוסף שנהבים שמקורם קרוב לודאי בארסלן טאש (חדתה הקדומה), שבצפון סוריה. חדתה סופחה לאימפריה האשורית בימי שלמנסר השלישי (858 – 824 לפנה"ס), ואז גם הפכה לבירת הפחווה האשורית במקום.
על גבי אחד השנהבים שנתגלו בארסלאן טאש היה חקוק שמו של חזאל מלך ארם, ומכאן הסברה כי השנהבים הללו הגיעו לארסלן טאש כשלל מארמונו של חזאל (מלכים א' יט 15), לאחר כיבוש בירתו דמשק על ידי שלמנאסר השלישי, בשנת 841 לפנה"ס. זהו הבסיס לתיארוך השנהבים הללו למחצית השניה של המאה התשיעית לפנה"ס. נסיבות הגעת השנהבים לפחווה האשורית בצפון סוריה אינן ידועות לנו.

חשיבות חשיפתו של אוסף זה בארסלן טאש היא בהיקף הממצא של השנהבים, שאפשר מחקר מלא יותר על אמנות השנהב הפניקית כמכלול. סגנונם האמנותי של השנהבים שנמצאו בארסלאן טאש כמו גם דגמי העיטור המופיעים בהם, דומים ולעיתים אף זהים לשנהבים שנמצאו בין שרידיה המעטים והחשובים של שומרון, בירת ממלכת ישראל. מכאן ניתן כמובן להקיש וללמוד יותר על שנהבי שומרון, המתוארכים גם הם למאה התשיעית לפני הספירה בקירוב.



שנהבים שגולפו בסגנון זה שימשו בעיקר ליצירת לוחיות עיטור ששובצו ברהיטי עץ כגון מיטות, כסאות ושרפרפים, ומכאן הסברה כי גם שנהבי שומרון עיטרו רהיטים דומים. עם השנהבים נמצאו חפצי מותרות אחרים, כגון כפות תמרוקים, מכסים לבקבוקי בושם, קופסאות עגולות, ידיות למראות ועוד. החוקרים מחלקים את השנהבים מתקופת הברזל ב' 1, פרק הזמן שבין המאה העשירית ועד לראשית המאה השמינית לפנה"ס, לשתי אסכולות אמנותיות בולטות, האסכולה הפניקית והאסכולה הסורית. יצירותיהן של בתי המלאכה של אסכולות אלה נועדו לבתי מלוכה שונים בכל מערבה של אסיה. אוסף שנהבי שומרון, שנהבי ארסלאן טאש ושנהבים נוספים שנתגלו בחוף הפניקי, באשור, בקפריסין באיי יוון ובאתרים נוספים שייכים לאסכולת השנהבים הפניקית.

בשנהבי האסכולה הפניקית ניכרת בבירור השפעת האמנות המצרית העתיקה המתבטאת למשל בתפישה הסימטרית של התיאור, בעיבוד המעודן של פני השטח וכמובן במוטיבים האומנותיים ונושאי העיטור.

ביבליוגרפיה:
כותר: השוכבים על מיטות שן
מחבר: מוזיאון ארצות המקרא. צוות מוזיאון ארצות המקרא
שם  הפרסום מקורי: מוזיאון ארצות המקרא
מחבר: מוזיאון ארצות המקרא. צוות מוזיאון ארצות המקרא
תאריך: 2002
בעלי זכויות : מוזיאון ארצות המקרא
הוצאה לאור: מוזיאון ארצות המקרא