הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חייםעמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > למידה


התפתחות הצאצאים : למידה
מחברת: ד"ר סמדר רייספלד


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
חזרה3


 

התנהגויות מולדות ונלמדות


כיצד יודע ציפור שיר זכר איזה שיר חיזור יפעים את לב הנקבה? כיצד יודעת האיילה לנתק את חבל הטבור של העופר שזה עתה המליטה? מגוון ההתנהגויות של רוב בעלי החיים נובע משילוב בין מה שקיבלו בתורשה מהוריהם לבין מה שלמדו במהלך חייהם.

התנהגויות שעוברות בתורשה מהורים לצאצאים הן התנהגויות מולדות: בעל החיים נולד עם הידע להגיב לגירויים שונים ועם היכולת לבצע פעולות שונות. למשל, כל הצאצאים במחלקת היונקים יודעים לינוק מיד עם לידתם. גוזלים פוערים את מקוריהם ומשמיעים קריאות של בקשת מזון מיד עם בקיעתם מהביצה. היתרון בקיומן של התנהגויות מולדות כאלה ברור: חלק מצאצאי היונקים וכל הגוזלים הם חסרי ישע ותלויים בהוריהם לצורך אספקת המזון שלהם. אם לא ינהגו באופן שיזמן להם מזון מיד עם צאתם לעולם, הם ימותו.

התנהגויות שנרכשות במהלך החיים הן התנהגויות נלמדות. למשל, גורי חתולים לומדים מאמם את מלאכת הציד. אווזי הבר לומדים את מסלול הנדידה שלהם מזקני הלהקה. רק לאחר שעשו אותו יחד מספר פעמים, הם מסוגלים להוביל את הלהקה בעצמם. היכולת ללמוד מאפשרת לבעל החיים להתאים את עצמו למצבים חדשים שהוא נתקל בהם במהלך חייו. ההתנהגויות הנלמדות מצטרפות להתנהגויות המולדות, ויחד הן מגדילות את סיכויי ההישרדות של בעל החיים.

ככל שבעלי החיים מפותחים ואינטליגנטיים יותר, תקופת הילדות שלהם ארוכה יותר ומרכיב הלמידה בהתנהגויות שלהם משמעותי יותר. בעלי חיים כאלה הם, למשל, קופים, דולפינים, כלבים, אריות ופילים. והאדם? רוב מה שאנו יודעים לעשות הוא תוצאה של למידה: אנו לומדים ללכת, לדבר בשפה מסוימת, לקרוא, לכתוב, להסתדר בחברה ועוד ועוד. המוח האנושי הוא הגדול ביותר בממלכת החי, והוא בעל כושר הלמידה הגבוה ביותר. בזכותו למד האדם להסתגל לסביבות חיים כה שונות זו מזו ואף לסגל את הסביבה לצרכיו באמצעות הטכנולוגיה.



 

החתמה ממבט ראשון


הישרדותם של צאצאים רבים תלויה ביצירת קשר מיידי עם ההורה שלהם. הקשר נוצר בתהליך שנקרא "החתמה". תהליך זה פורסם לראשונה על ידי קונרד לורנץ. הוא שם לב, שאפרוחי האווזים שגידל בביתו, התייחסו אליו ממש כאילו היה אימא אווזה: הם עקבו אחריו לכל מקום, ולא נכנסו למים לשחות אלא אם כן הוא נכנס לשם קודם! האפרוחים הוחתמו על ידי לורנץ משום שהוא היה היצור הנע הראשון שפגשו, מיד לאחר שבקעו מהביצים. מעתה ואילך הם נקשרו אליו והתעלמו מבני מינם. מובן שבטבע האם היא הדמות הנעה הראשונה שהאפרוחים נתקלים בה, ולכן הם מוחתמים רק על ידה.

תופעת ההחתמה הרווחת בקרב עופות ויונקים רבים, מתרחשת רק בפרק זמן קצר לאחר שיצאו הצאצאים לעולם. לאחר תקופה זו לא מתרחשת החתמה.

גם אצל בני אדם יש תהליך הדומה במידה מסוימת להחתמה. ידועים מקרים של ילדים שנזנחו בינקותם ביער וגדלו בקרב זאבים. לאחר שהוחזרו לחברה האנושית, כבוגרים, לא הצליחו עוד ללמוד להתנהג כבני אדם (ללכת זקוף, לדבר וכו'). נראה, אם כן, שאם ילדים אינם חשופים לבני מינם בגיל הרגיש, נמנעת מהם היכולת ללמוד בגיל מאוחר יותר את הדברים הדרושים להישרדות בחברה האנושית.

ההחתמה מאפשרת לצאצאים לעקוב אחרי ההורה וללמוד ממנו דברים החשובים להישרדותם. הם לומדים מה ראוי לאכול, ממי צריך להיזהר ועוד.

באמצעות ההחתמה ההורה משמש דוגמא לצאצאיו עם מי להתרבות: נמצא שצאצאים של עופות ושל יונקים שהופרדו מאימותיהם מיד לאחר שיצאו לעולם, התקשו ליצור קשר עם בני מינם ולהעמיד צאצאים. זוכרים את הברווזון המכוער שהיה בעצם ברבור? האם ייתכן שהוחתם על ידי משפחת הברווזים ולא יצר אחר כך קשר עם ברבורה בת מינו? נקווה שלא ושהוא והברבורה שאתו חיים באושר עד עצם היום הזה...



 

חיקוי ומשחק


זוכרים ששיחקתם פעם ב"אימא ואבא"? בעלי חיים צעירים רבים, בעיקר יונקים ועופות, משתמשים במשחק כדי לחקות ולתרגל התנהגויות של מבוגרים. דרך המשחק הם לומדים לברוח, לצוד או להתנהג כראוי עם המין השני.

חיקוי הוא תופעה בולטת בעיקר אצל בעלי חיים חברתיים. מספר דוגמאות: כאשר אחד הצבאים בעדר מתחיל לברוח פתאום, מיד מצטרפים אליו גם האחרים. כך הם מסתמכים על חושיו החדים של הראשון כדי להגן על עצמם מפני סכנה. זכרים של ציפורי שיר מסוימות לומדים את שיר החיזור הייחודי למין שלהם באמצעות חיקוי זכרי הציפורים שבסביבתן. בדרך כלל אלה הם בני מינם. אפרוחים מחקים את אימם ומנקרים בדיוק במקום שבו היא מנקרת. כך הם לומדים איזה מזון ראוי למאכל והיכן אפשר להשיגו. זכר מנקין צעיר (ציפור שחורה) מתלווה לזכר בוגר ולומד ממנו כיצד לחזר אחרי הנקבה.

חיקוי הוא דרך למידה חשובה להישרדות, שכן בדרך זו חסרי הניסיון לומדים מבעלי הניסיון. בעלי חיים צעירים נוטים לחקות את הבוגרים, ואילו הבוגרים מאבדים במידה רבה את כושר החיקוי שלהם.



 

התרגלות


בן כפר שבא לעיר מתקשה להירדם בגלל הרעש, בעוד שחברו בן העיר רגיל כבר לרעש וישן היטב. כשבן העיר בא לבקר בכפר, הוא לא מצליח לישון בלילה, כי הוא התרגל לרעש, והשקט הזה פשוט "הורס" אותו...

לתופעה שבעלי חיים לומדים להפסיק להתייחס לגירויים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, קוראים "התרגלות". כך, למשל, בעלי חיים נוטים לברוח בבהלה למראה בני אדם באזורים שמתבצע בהם ציד. ברור שיש להתנהגות נלמדת זו יתרון רב להישרדותם של בעלי החיים. לעומת זאת, בשמורות טבע, מקום שבעלי חיים חשופים בו באופן קבוע לנוכחותם של בני אדם "טובים", הם התרגלו לכך שבני האדם אינם פוגעים בהם ושניתן אפילו לקבל מהם מזון וטיפול.

יתרונה של למידה זאת להישרדותו של בעל החיים טמון בכך שבעל החיים לומד לא להגיב ולא לבזבז אנרגיה על גירוי קבוע חסר משמעות לקיומו.



 

ניסוי וטעייה


ילד שנגע פעם בלהבה או בתנור חם, ימנע מלעשות כן בעתיד. ילדה שהתאמנה לפני תחרות ריצה וניצחה, תלמד שההצלחה תלויה באימון ותחזור על התנהגות זו. בני אדם לומדים מהניסיון שלהם וכך גם בעלי חיים רבים אחרים.

כאשר בעל חיים מתנהג באופן מסוים ובעקבות זאת הוא זוכה ב"פרס" כלשהו - מזון, מקום מסתור או הנאה - הוא לומד שההתנהגות "משתלמת" והוא יחזור עליה. כך, למשל, גוזלי השחף הכספי לומדים כיצד לקבל מזון מהוריהם. להורים יש נקודה אדומה בקצה המקור, שניקור בה גורם להורה לפלוט מזון. בתחילה, כשהגוזלים בוקעים מהביצה, הם מנקרים במקור ההורה באופן אקראי. בכל פעם שהם מנקרים במקרה בנקודה האדומה, הם זוכים במזון, וכך הם לומדים לכוון את הניקורים לנקודה האדומה.

כאשר התנהגות מסוימת נכשלת או מתוגמלת ב"עונש", בעל החיים לומד להימנע ממנה בעתיד. למשל, כאשר בעל חיים מנסה לצוד צרעה או נדל, שהם יצורים ארסיים בעלי צבעים עזים ("צבעי אזהרה"), הוא נעקץ ולומד לא "להתעסק" עם בעלי צבעים כאלה. כאשר עורב בונה קן, הוא מוצא בסביבתו חומרים ומנסה לשלבם בקן. אם החומר אינו מתאים, הוא מנסה חומר אחר, וכך הוא לומד מהם החומרים המתאימים לבנייה.

למידה בדרך של ניסוי וטעייה חשובה מאוד להישרדות בטבע, מפני שהיא מכוונת את בעל החיים להתנהג באופן שמאפשר לו להתקיים. מבוגרים משתמשים בדרך זו כדי לחנך את ילדיהם, כלומר ללמד אותם להתנהג באופן שיאפשר להם להשתלב בהצלחה בחברה: התנהגות רצויה מעודדת על ידי מתן פרס (ציון טוב, דברי שבח, מתנה וכו'), ואילו התנהגות סוררת מדוכאת על ידי מתן עונש (ציון רע, "מכות בטוסיק", שלילת הנאה וכו'). נשמע לכם מוכר?

ביבליוגרפיה:
כותר: התפתחות הצאצאים : למידה
שם  התקליטור: מעגל החיים : התבגרות, חיזור ורבייה
מחברת: רייספלד, סמדר (ד"ר)
תאריך: 1999
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בית הספר לחינוך. המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.