הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > יישובים > מטרופולינים > ירושלים


ירושלים : בירתה ההיסטורית של ישראל
מחברות: אסתר רפ; איריס שילוני-צביאלי


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל מאז הקמת המדינה. כיום זוהי עיר בירה ומינהל מודרנית, אלא שהיא גם אחת הערים העתיקות בעולם ומן העתיקות שבערי הבירה בעולם. ירושלים היא המרכז הדתי, הרוחני והלאומי של העם היהודי לדורותיו ולתפוצותיו, והיא עיר קדושה ליהודים. זוהי עיר קדושה גם לנוצרים, ואחת מ- 3 הערים הקדושות למוסלמים. כך נוצר לה, לירושלים, מעמד יחיד במינו – הן בקרב היהודים, בישראל ובעולם, והן בקרב בני דתות שונות בארץ ובעולם.

כבר לפני כ- 3,000 שנה הכריז עליה דוד המלך כבעל בירתו, מתוך שיקולים פוליטיים ודתיים גם יחד. ירושלים, שהייתה עד ימיו עיר יבוסית, לא הייתה בתחום נחלתו של שבט מסוים משבטי ישראל, דבר שהקל עליו ללכד סביבה את בני ישראל ללא העדפה לשבט זה או אחר. ומכיוון שעל פי המסורת היהודית עקדת יצחק נערכה על הר מוריה, הנמצא בתחומיה של ירושלים – קיבלה העיר חשיבות דתית. דוד העלה את ארון הברית אל העיר, והפך את ירושלים למרכז דתי. בעקבות זאת בחר שלמה המלך לבנות במקום זה את בית המקדש.

במהלך ההיסטוריה נכבשה ירושלים פעמים רבות על ידי בני עמים שונים, אשר שלטו בה למשך תקופות שונות. פעמיים חרבו העיר והמקדש, והיהודים גורשו מארצם. בעקבות החורבן והגירוש הפך הכותל המערבי, שריד לחומה שהקיפה את המקדש, למקום קדוש ליהודים. וכך הייתה ירושלים בתודעה היהודית לסמל לכמיהה ולגעגועים לשוב לארץ ישראל. יהודים בכל תפוצות הגולה לא פסקו לחלום עליה ולהתפלל אליה.

הכמיהה לירושלים בתפילה מתבטאת בעיקר בברכות שהן חלק מ"תפילת שמונה עשרה" שהיהודי מתפלל שלוש פעמים ביום: "ולירושלים עירך ברחמים חשוב...", "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים..." ובשעת התפילה – בכל מקום בעולם שהיהודים מצויים בו, הם פונים לכיוון לירושלים, כדברי הרמב"ם: "...נכח המקדש כיצד היה עומד? בחוצה לארץ מחזיר פניו נכח ארץ ישראל ומתפלל, היה עומד בארץ מכוין את פניו כנגד ירושלים, היה עומד בירושלים מכוין פניו כנגד המקדש, היה עומד במקדש מכוין פניו כנגד בית קודש הקודשים..." הגעגועים אל העיר באים לידי ביטוי בתפילה, בציור, בשירה ובמנהגים שונים של היהדות. גם בשעה שנמצאו בגלות, המשיכו עולי רגל יהודים לבקר בעיר, ואחרים עשו את דרכם אליה לעת זקנה על מנת לזכות ולהיקבר בה.

ויש בה, בירושלים, גם מקומות המקודשים לנוצרים ולמוסלמים. לגבי הנוצרים – ירושלים היא המקום שבו נצלב ישו משיחם ועל כן נבנו בה במהלך ההיסטוריה כנסיות רבות (שהחשובה שבהן היא כנסיית הקבר, מקום קבורתו של ישו). לגבי המוסלמים, ירושלים היא המקום שממנו עלה מוחמד מייסד האיסלאם השמימה, ועל כן נבנו בה מסגדים רבים. העובדה שהעיר קדושה לשלוש הדתות הביאה אליה במהלך ההיסטוריה רבבות עולי רגל שבאו לבקר במקומות הקדושים. חשיבותה של ירושלים כעיר קדושה והיותה עיר עלייה לרגל, באים לידי ביטוי גם בתפיסה שהייתה קיימת בתקופות מסוימות, שלפיה ירושלים נמצאת במרכז העולם.

ירושלים הוכרזה כבירת ישראל עם קום המדינה, בשנת 1948. במהלך מלחמת העצמאות נחצתה העיר לשניים – חלקה המערבי היה בשליטת ישראל, ואילו חלקה המזרחי, הכולל את העיר העתיקה, היה תחת שלטון ירדן. בעקבות מלחמת ששת הימים (בשנת 1967), אוחדה ירושלים תחת שלטונה של מדינת ישראל. סביב העיר נבנו שכונות חדשות רבות והיא הלכה וגדלה, הן בשטחה והן במספר תושביה. כיום ירושלים היא הגדולה בערי ישראל. שטחה 123 קמ"ר, ומספר תושביה 603,000 – מתוכם 70% הם יהודים ו- 30% הם ערבים.

לירושלים מאפיינים ייחודיים רבים, שאחד הבולטים שבהם הוא השילוב בין ישן לחדש. כל אחת מן התקופות בעברה של העיר וכל אחד מן העמים ששלטו בה השאירו בה ובנופה את חותמם. בדומה לערים עתיקות אחרות, רבים מאתריה ההיסטוריים של ירושלים מרוכזים בעיר העתיקה המוקפת חומה, ובחלק זה של העיר אפשר למצוא עד היום מאפיינים רבים של עיר מסורתית. סביב העיר העתיקה התפתחה עיר חדשה ומודרנית, ששטחה גדול בהרבה מזה של העיר העתיקה.
מאפיין בולט אחר של ירושלים הוא אוכלוסייתה המגוונת. בעיר מתגוררים, אלה לצד אלה, תושבים בני דתות שונות, זרמים שונים ולאומים שונים: יהודים וערבים, חילוניים ודתיים, מוסלמים ונוצרים ועוד.

ההתמחות של ירושלים כעיר בירה באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בכך ששלוש רשויות השלטון נמצאות בתחומה: הכנסת, שהיא הרשות המחוקקת; משרדיה של הממשלה, שהיא הרשות המבצעת; ובית המשפט העליון, העומד בראש הרשות השופטת. כמו כן מצויים בעיר מוסדות מימשל ומינהל נוספים: בית הנשיא, הרבנות הראשית, בנק ישראל, רשות השידור הממלכתית והמטה הארצי של המשטרה. עוד מצויים בירושלים אתרים לאומיים כמו מוסד "יד ושם" – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, בית הקברות הצבאי הראשי וחלקת גדולי האומה בהר הרצל, ועוד. רבים הם גם מוסדות החינוך והתרבות בעיר: מוזיאון ישראל, האוניברסיטה העברית ובנייני האומה, וכן מוסדות דת רבים, הממוקמים בעיר בשל קדושתה. כן מצויות בה כמה מן הנציגויות של מדינות זרות. הכנסת, חלק ממשרדי הממשלה ובית המשפט העליון, מרוכזים ב"קריית הממשלה", הידועה גם בשם "קריית בן גוריון" – אזור שתוכנן במיוחד לצורך זה.

תפקודה של ירושלים כבירת ישראל וכמרכז לעם היהודי כולו, בא לידי ביטוי גם באירועים ובטקסים הרבים הנערכים בעיר. כאלה הם, לדוגמה, הטקסים הממלכתיים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי צה"ל, טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, הביקורים הרשמיים של ראשי מדינות זרות, חידון התנ"ך העולמי ועוד.

העובדה שבירושלים משמשת כעיר בירה ניכרת לא רק בנופה של העיר ובפעילות הממלכתית המתרחשת בה, אלא גם בתעסוקה של תושביה: רבים מתושבי העיר מועסקים במינהל הציבורי – משרדי הממשלה ובמוסדות החינוך והתרבות. גם התיירות מהווה ענף תעסוקה חשוב בעיר. לעומת זאת מפעלי התעשייה בעיר מעטים, ורק חלק קטן מתושביה מועסקים בתעשייה. בגלל סוג התעסוקה הנפוץ בה – המינהל הציבורי, שההכנסות בו אינן גבוהות – זוהי עיר שההכנסה הממוצעת של תושביה נמוכה יחסית לרוב הערים במדינה.

בזכות אופיה המיוחד, מוסדותיה ואתריה הרבים, ירושלים מעוררת התעניינות מרובה בכל רחבי העולם והיא מהווה מוקד תיירות חשוב. מוקדי המשיכה של העיר מגוונים: יהודים, נוצרים ומוסלמים באים אליה כדי לפקוד את המקומות הקדושים לדתם; אתריה ההיסטוריים והארכיאולוגיים מושכים אליה את המתעניינים בנושאים אלה; והמוסדות הממלכתיים של הבירה ומוסדות התרבות נמצאים גם הם במוקד ההתעניינות של רבים.

ביבליוגרפיה:
כותר: ירושלים : בירתה ההיסטורית של ישראל
שם  הספר: יישובים במרחב : פרקים בגיאוגרפיה של יישובים בעולם
מחברות: רפ, אסתר ; שילוני-צביאלי, איריס
עורכת הספר: נחום-לוי, נירית
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. כתיבה ותחקירים: איריס שילוני-צביאלי.