הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > כלכלה וניהולעמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > אנרגיה


כלכלה של משאבים מתכלים
מחבר: בנק הפועלים


בנק הפועלים. המחלקה הכלכלית
חזרה3

דלק מאובנים מקורו בחומר אורגני קדום, אשר עבר שינויים כימיים ופיזיים עד שהפך לנפט גולמי. כמות מאגרי דלק המאובנים הידועה היא סופית במושגי זמן רלוונטיים לחברה האנושית, דהיינו תספיק למספר עשרות שנים. לכן ההתייחסות אליה הינה כאל משאב מתכלה, אשר ההחלטה לגביו היא על פריסת קצב ההפקה שלו על-פני ציר הזמן. זאת בניגוד לדלק גרעיני, אשר החומר הרדיואקטיבי ממנו מייצרים אותו מצוי בכמויות שתספקנה למספר גדול של דורות ובוודאי בניגוד לאנרגיה סולרית, אשר תסופק למשך מיליארדי שנים. בהערכת אופק אספקת הדלק יש לקחת בחשבון שכיום צריכת הדלק היא בלתי שוויונית בין מדינות. במידה וצריכת האנרגיה לנפש של המדינות המתפתחות על אוכלוסייתן הגדולה (דוגמת סין) תתקרב לזו של המדינות המפותחות, אופק זה יתקצר במידה משמעותית.

ההחלטה לגבי קצב ההפקה צריכה להתקבל, לכאורה, על בסיס שיקולי מחיר המשאב ושיעור הריבית. בשיווי משקל קצב ההפקה צריך להיות כזה, בו מחיר הנפט בניכוי עלות ההפקה השולית עולה בשיעור השווה לשיעור הריבית הריאלית. במקרה זה בעל המאגר מגיע לשיווי משקל בין השארת הנפט במעבה האדמה ובין הפקתו. אם תחזית ההתייקרות עולה על שיעור הריבית, עדיף להשאירו ולמכרו בעתיד ואילו במצב ההפוך יש אינטרס להפיק את הכמות המרבית בפרק זמן קצר ככל האפשר.

מובן שלעתים המניעים הם של שיעור ריבית סובייקטיבי, דהיינו אם משאבי הנפט הם בידי מדינה מתפתחת, בה האוכלוסייה סובלת מרמת חיים נמוכה, תהייה העדפה לקבל תקבולים מרביים במועד מוקדם כדי לשפר את רמת הצריכה המיידית. בפועל חלק גדול מיתרות הנפט מרוכזות במדינות מדבריות דלות אוכלוסייה (דוגמת ערב הסעודית) אשר בידיהן האפשרות לשקול את שיקולי עיתוי ההפקה והמכירה על-פי שיקולים כלכליים יותר. ראוי לציין שבמציאות, כפי שמודגם בגרף שבעמוד 12, התנהגות מחיר הנפט רחוקה מלבטא עלייה מונוטונית בקצב של שיעור ריבית כלשהו. היות והמפיקים מונעים על-ידי שיקולים כלכליים, הרי שבתחילה מנוצלות היתרות אשר עלויות ההפקה שלהן הן הנמוכות ביותר וככל שאלו נגמרות עוברים להפקה בעלויות גבוהות יותר. בהיעדר שיפורים טכנולוגיים אשר יקזזו השפעה זו, גם מן הכיוון הזה ניתן לצפות למגמה של עליית מחירים לאורך זמן.
לנושא זה מתחברת גם שאלת הבעלות על משאבי טבע הטמונים בקרקע. על-פי המקובל משאבי טבע שייכים למדינה בעלת הקרקע שמעליהם. ב-1990 סאדם חוסיין, נשיא עיראק קרא תגר על הנחה זו, כאשר טען שלא סביר שמספר מאות אלפי אזרחי כווית ישלטו במאגרי דלק עצומים ויהנו מרמת חיים גבוהה ביותר, בשעה שמיליוני אזרחי מדינות אחרות נתונים בתנאי קיום קשים. הוא הביא את השקפתו לידי ביטוי בפלישה לכוויית והעולם המערבי השיב את הסדר הישן על כנו.


לפריטים נוספים בנושא:
מקורות האנרגיה וחלוקתם הגיאוגרפית
קרטל אופ"ק
צריכת האנרגיה העולמית
מחירי הנפט
כלכלה של משאבים מתכלים
מקורות אנרגיה בלתי מתכלים ועתידיים
אנרגיה גרעינית
השפעות סביבתיות של הפקת אנרגיה
משק האנרגיה בישראל וחיפושי נפט וגז בישראל

ביבליוגרפיה:
כותר: כלכלה של משאבים מתכלים
מחבר: בנק הפועלים
תאריך: ינואר 2001 , גליון 136
שם כתב העת: סקירה כלכלית
הוצאה לאור: בנק הפועלים. המחלקה הכלכלית
הערות לפריט זה: מתוך המאמר: מגמות במשק האנרגיה בעולם ובישראל