הסדרי נגישות



שאול במקרא
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

עולם המתים. כינויים נרדפים: ארץ תחתית, תחתיות ארץ, בור תחתית.

האמונה היתה שהמתים שוכנים במעמקי העולם הפיסי, בקצה העולם: "כי אש קדחה באפי, ותיקד עד שאול תחתית" (דברים ל"ב 22); "אם יחתרו בשאול – משם ידי תיקחם, ואם יעלו שמים – משם אורידם" (עמוס ט' 2).

שאול נתפסה כמדורו התחתון של העולם וגם מקום משכן המתים - "אך אל שאול תורד, אל ירכתי בור" (ישעיהו י"ד 15).

במקרא יורדים בני אדם שאולה. לעיתים הרוצח מוריד את הנרצח לשאול, ולעיתים עושה זאת ה'.

לעיתים יש לשאול כוח ממית: "לכן הרחיבה שאול נפשה, ופערה פיה לבלי חוק, וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה" (ישעיהו ה' 14). מטאפורה זו מבוססת על המיתוס, שהשאול, מדומה לחיה מפלצתית, מורידה בני אדם אליה, ובולעת אותם חיים.

סיפור יחיד במקרא שבו השאול אינה דימוי שירי אלא תיאור מעשה ממשי, הוא בסיפור קורח ועדתו: "ותבקע האדמה אשר תחתיהם… ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם… וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה" (במדבר ט"ז 31, 32-33). המעשה לא אירע בשל פעולת השאול עצמה, אלא כנס, במצוות ה'.

דימויי השירה מוכרים מספרות אוגרית.

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא