הסדרי נגישות



עצרה, עצרת
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

בלשון המקרא עצרה, עצרת, היא אסיפה וכינוס (ירמיהו ט' 1), במיוחד לצורך תפילה והקרבת קורבנות (ישעיהו א' 13; עמוס ה' 21); בשעת שמחה וחג, או בעת צרה וצום. כפי שנאמר ביואל (א' 14): "קדשו צום, קיראו עצרה".

יום העצרת היה אסור במלאכה: "וביום השביעי עצרת לה' אלוהיך, לא תעשה מלאכה" (דברים ט"ז 8).

השם "עצרת" התייחד ליום השביעי של פסח (דברים ט"ז 8), וליום השמיני של סוכות (ויקרא כ"ג 36), הנקרא בלשון חז"ל "שמיני עצרת", על יסוד הפסוק: "וביום השמיני עצרת תהיה לכם" (במדבר, כ"ט 35).

בימי בית שני נקרא חג השבועות בשם "עצרת" (משנה, מסכת ביכורים, פרק א', משנה ג').


 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא