הסדרי נגישות



כפרה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

העברת החטא, מחילת עוון. ברעיון הכפרה כרוכים יסודות הטוהרה והחסד, רעיון הווידוי וההכרה בחטא.

הדרך לכפרה ולטוהרה היא בשני שלבים:

על ידי וידוי: "ונפש כי תחטא… והתוודה אשר חטא עליה" (ויקרא ה 1, 5),

המשולב במעשה הפולחן, הקורבן: "נפש כי תחטא בשגגה…, אם הכהן המשיח יחטא… והקריב על חטאתו אשר חטא, פר בן בקר תמים לה' לחטאת…, ואם כל עדת ישראל ישגו… והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת…, וכיפר עליהם הכהן – ונסלח להם…" (ויקרא ד 2-3, 14-13, 20). הקורבן שבא לכפר על חטא נקרא בדרך כלל "חטאת", "אשם" או "עולה".

קורבנות אלה באים לכפר על חטאו של היחיד וחטאו של הציבור, וכן הם קורבן קבוע לחגים ומועדים מסויימים (במדבר כח-כט). הכפרה השנתית הגדולה היא בי' בתשרי – יום הכיפורים (ויקרא טז; כג 27-28).

מעשה הפולחן, בקורבן, וידוי או תפילה, מביא לידי סליחה ומחילה, הודות לחסד האלוהי.

עמדתם של נביאי ישראל, ואף של הכוהנים, היתה שפעילות פולחנית אינה מכפרת על העדר מוסר בין אדם לחברו (וראה תורת נביאים).

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא