הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופים > פגיעה ושיקום חופיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > מישור החוףעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופים


חוטפים את החופים
מחבר: תומר ספינר


ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
חזרה3

'שוד החופים' בישראל אינו מסתכם רק במקרים המתוקשרים של 'סי-אנד-סאן', המרינה של הרצליה או מגדלי חוף הכרמל. פלישת הבולדוזרים והבטון לחופיה המצטמקים של ישראל נמשכת, ושעון החול של קו החוף הולך ואוזל. רק פעולה תקיפה ומהירה תבטיח שלא יישארו לנו מהחופים רק געגועים.

מחופה הטבעי בן 189 הקילומטרים של ישראל, נגישים כיום לציבור כ-50 קילומטרים בלבד. תיכנון 14 מרינות (מהן שלוש קיימות) בתפוסה של 20,000(!) מקומות עגינה ופרוייקטים אחרים לייבוש שטחי ים, מאיימים על זרימת החולות הטבעית, שהיא 'עורק החיים' של קו החוף.
סקר מקיף שהוכן לאחרונה על-ידי אגף תיכנון ואגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה, קובע, כי כמאה קירות, גדרות ומיתקנים לאורך החופים אינם חוקיים ופולשים אל מעבר לקו 100 מטר מן החוף - שטח שהוקצה לרווחת הציבור בתוכנית המיתאר הארצית (תמ"א 13).

הסקר מציג עשרות תוכניות פיתוח הרסניות לחופים שנמצאות בהליכי אישור שונים בוועדות שונות. מחטפי החופים בפרוייקטי 'סי-אנד-סאן', מרינת הרצליה, או מגדלי חוף הכרמל, כבר זכו לחשיפה תקשורתית נרחבת והתרחבותם הופסקה בצווי בית-משפט. אולם כרישי נדל"ן תאבי רווחים ממשיכים להסתער על היפים בחופי הארץ.

"למאבק הגופים ה'ירוקים' וההד התקשורתי לו הם זוכים, בייחוד בעיתונות הכתובה, יש השפעה ברוכה על מקבלי ההחלטות", אומרת ולרי ברכיה, מנהלת אגף התיכנון במשרד לאיכות הסביבה, "אבל יש חריגות בלתי חוקיות חמורות בהרס חופים, שעדיין לא הגיעו לידיעת הציבור-כמו פרוייקט כפר הים, בחוף חדרה.

"היזמים החליטו לסגור לעצמם 'חוף פרטי', בניגוד לחוק", היא אומרת ומציגה צילומים שצילמו פקחי המשרד באתר הפרוייקט, במפרץ בנימין. בצילומים נראה מערך חומות הבטון והגדרות הגבוהות הכוללות שערים חשמליים.
"החוף נחסם משלושת עבריו היבשתיים, בניגוד גמור לתמ"א 13 הקובעת, כי יש לאפשר גישה חופשית מעורף החוף אל קו המים לרווחת הציבור."

באקרובטיקה משפטנית מרשימה הצליחו היזמים להערים על ועדות ומקבלי החלטות ולהציג פרוייקט יוקרה פרטי ככפר נופש, וגם זאת תוך חריגות ענק מהתוכנית שאושרה.
"מה שמקומם במיוחד היא העובדה שמדובר בחופים האטרקטיביים ביותר במדינה, שמיועדים לשימוש תיירותי ולשימוש הציבור הרחב. נתונים על מחירי דירות, כמו שעולים גם מסקר שביצע פרופ' עזרא סדן, מראים שערכו של נכס על החוף גבוה בדרך כלל ב- 50% מערכו לו היה מרוחק מהחוף", אומרת ברכיה.
"יזמי הפרוייקט טענו ב-1995 (השנה בה אושרו התוכניות) שהוא עונה על ייעודו התיירותי. למעשה, הם בונים בנייה יוקרתית למגורים ולא לתיירות. לאזרח הפשוט תיחסם הגישה לכפר הים'. כבר היום גובה שומר המוצב במקום דמי כניסה, בתואנה, כי התשלום הוא 'עבור תחזוקת החוף'.

חריגה גסה נוספת היא בתחום 100 מטר מהחוף. בריכות שחייה ומסעדה, הנראות היטב בעלוני הפירסום, נבנות ממש בסמוך לקו החוף. היזם ניסה לטעון, כי נשמר מרחק של 100 מטרים מקירות הבניינים עצמם לחוף (מה שאף הוא איננו נכון) וכי 'רק' קירות או גדרות מצויים קרוב יותר.
"למשרד לאיכות הסביבה אין סמכות לטפל בחריגות הבנייה הללו, ובידיו רק להתריע בפני הגופים המוסמכים. אבל היעדר טיפול תקיף בחריגות בוטות כאלה מתוכנית המיתאר הארצית יוגרום למדינה לאבד עתודות קרקע יקרות מציאות.

"בנוסף לחפיסתו של מפרץ בנימין בידי יזם פרטי, בוצע במשך שנים, למרות התראות חוזרות מצידנו, ייבוש קטע-ים בחדרה בידי קבלן על-ידי מילויו בפסולת בניין".

בתמונה: כך נראה מפרץ בנימין לפני תחילת הפרוייקט.


 

החוף והחוק


בחוק המקרקעין 1969 כלול החוף במסגרת "מקרקעי ייעוד שהם מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור". תזכיר הצעת "חוק הסביבה החופית" הוגש בידי היועצת המשפטית של המשרד לאיכות הסביבה, עו"ד רות רוטנברג, בסוף דצמבר 98', ונמצא כעת בבחינת היועץ המשפטי לממשלה, משרדי ממשלה ומערכת המשפט לפני הגשתו לקריאה ראשונה.
הצעת החוק רואה בחוף הים "משאב טבע ייחודי בעל ערך לכלל הציבור. המהווה 'ריאה ירוקה' של המדינה כולה". רצועת חוף קצרה ומצומצמת זו היא משאב טבע במחסור.

יתירה מכך, החוף מושך אליו אנשים ופעילויות כלכליות וממוקמים בו מיתקנים ותשתיות חיוניות כגון נמלים ותחנות כוח. כתוצאה מפעילויות ושימושים שאינם מביאים בחשבון משמעויות והשלכות ארוכות טווח, נתון החוף לסכנת אובדן והרס. ניצול כלכלי לא מושכל ופיתוח שאינו משמר ובר-קיימא, עלולים לפגוע במרכיבים הייחודיים, הפיזיים, האקולוגיים, הימיים והיבשתיים באופן בלתי הפיך.
אחד ממשאבי הטבע של החוף הוא החול החופי, המעניק לחוף את אופיו המיוחד ומגן עליו מדילדול ומכליה. החול החופי מוזן על ידי מערכת הסעת חול, באמצעות תנועת גלים וזרמים מדרום לצפון. בנייה בחוף גרמה וממשיכה לגרום חסימה למעבר החול ויוצרת כירסום בחופים".

הצעת החוק קובעת כי הכלים החוקיים הקיימים להגנת חוף הים, אינם נותנים כיום מענה מספק לכל הבעיות. ציטוט: "כך, למשל, במסגרת חוק התיכנון והבנייה הוקמה ופועלת הוועדה למימי חופים, אך סמכויותיה מתייחסות רק למיקטע התיכנון והבנייה שבתחום הים. כמו כן, תוכנית המיתאר הארצית לחוף הים התיכון (תמ"א 13) שאישרה הממשלה ב83-', קבעה אמנם איסור בנייה בטווח של 100 מטר מקו החוף, אך בפועל מוקמות גדרות ומחסומים המונעים גישה חופשית של הציבור אל החוף ולאורכו. "בכלים החוקיים הקיימים אין ראייה כוללת, ואין הם מהווים הגנה חוקית מספיקה לסביבה החופית מול לחצי הפיתוח הרבים. נזקים לחוף כתוצאה מפיתוח בלתי מושכל מוכרים במקומות רבים בעולם, והביאו לכך שמדינות כמו ארה"ב (1972), צרפת (1986), ספרד (1988) וטורקיה (1990) חוקקו חוקים מיוחדים להגנת חופים. החוק המוצע מבוסס על הידע והניסיון הקיימים בעולם, ומטרתו לקבוע בחקיקה עקרונות ומסגרת משפטית שיבטיחו לעתיד פיתוח בר-קיימא של החוף".

בתמונה: המרינה של הרצליה, צילום מהאוויר.




 

לא לחסום את הבריזה


הרבה מעיקרי החוק המוצע תואמים את משאלותיו של שוחר איכות הסביבה המצוי:

  • מטרת החוק להגן על הסביבה החופית ואוצרות הטבע שבה.

  • התוף הוא קניין הציבור

  • שמירה על איכות הסביבה החופית:
    "בעתיד לא יותרו שימושים אלא אם הם מיועדים לתועלת כלל הציבור ושהם בעלי זיקה לים ולחופיו"

  • הגבלת פעולות הפוגעות בחוף: "מוצע פירוט פעולות אסורות כגון הרס קו החוף ושינויו, התערבות בזרימת החול ומי הים ועודן

  • זכות הציבור למעבר חופשי: "חוף הים יהיה נגיש להולכי-הרגל לכל אורכו, למעט אזורים שהמעבר בהם מוגבל מטעמי בטיחות או ביטחון ולמעט נמל, תחנת כוח או שימוש אחר שיקבע השר."

  • הבטחת מבט לחוף הים: "יש להבטיח כי בנייה בקירבת החוף תתוכנן באופן שנוף הים לא יוסתר ויישאר גלוי לעין רבים ככל האפשר, וכי הבריזה הימית המהווה גורם חשוב בהקלת עומס החום לא תחסם ותוכל לנשוב ליבשה. מן הראוי למנוע היווצרות חומות בנייה, המאפשרות הנאה מאוויר הים רק למספר מועט של בעלי יכולת".

  • אחריות רשות מקומית: "התופעות המוכרות הקשות של ליכלוך וזוהמה, בעיקר בחופים הבלתי מוסדרים, מחייבות לקבוע במפורש כי חובת הרשות המקומית לדאוג לניקיון שטחים ציבוריים חלה גם על קטעי חוף הים שבתחומה."

  • מידע לציבור: "השר יקבע הוראות בדבר איסוף מידע הנוגע לשמירת הסביבה החופית וכללים להצגת המידע לגורמים המעוניינים ולציבור בכללותו."

  • הוראות וסייגים לפעולות רישוי: חוק זה לא בא להחליף הליכים חוקיים קיימים. אולם יש חשיבות רבה שכל רישיון או היתר בנייה יינתנו, רק אם הם עולים בקנה אחד עם מטרות חוק זה והוראותיו. פעולות חיפוש וניצול משאבים בחוף הים יותרו בכפוף לאמנה בינלאומית (כיום ישראל חתומה על אמנת ברצלונה למניעת זיהום הים התיכון)"


ביבליוגרפיה:
כותר: חוטפים את החופים
מחבר: ספינר, תומר
תאריך: לא ידוע 1999 , גליון לא ידוע
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל