הסדרי נגישות



חור באוזון
מחברת: חגית מאור


אאחר מאור
חזרה3

כעשר שנים התנהלו ויכוחים על נכונות התיאוריה של פגיעה בשכבת האוזון, עד שנתגלה "חור" גדול בשכבה מעל הקוטב הדרומי.

הדבר אירע בשנת 1983 , כאשר מדענים מהמשלחת הבריטית לחקר אנטארקטיקה מצאו שבחודשים מסוימים בשנה מידלדלת שכבת האוזון. ונוצר בה מעין חור גדול.

במדידות שנעשו ב- 1985 נמצאה ירידה של 40% בכמות האוזון שבשכבה מעל אנטארקטיקה. שנה לאחר מכן גדל החור ומימדיו היו כשטח מדינת ארצות-הברית.

החור מעל אנטארקטיקה גדל בהתמדה וב- 1987 כיסה שטח שהגיע עד לניו-זילנד ולחלקים הדרומיים של אוסטרליה, אפריקה ואמריקה הדרומית. שיעור ההידלדלות עמד על 50%.

ב- 1989 התפשט החור וכיסה כבר חלק ניכר מן האגן הדרומי של האוקיאנוס השקט.

המימצאים מראים כי כמות האוזון הכללית בסטרטוספירה ירדה ב- 4-5 אחוזים בעשר השנים האחרונות.

כשנתגלה לראשונה ה"חור" בשכבת האוזון, סברו המדענים שהמעטפת עשויה לשקם את עצמה בתוך 100 שנים בתנאי שיופסק בעולם כולו השימוש בפריאונים ובתנאי שהדבר ייעשה עד תחילת המאה העשרים-ואחת. הסכם שנחתם בין ארצות-הברית ומדינות הקהילה האירופאית קובע, שיופחת בהדרגה השימוש בפריאונים עד הפסקה מוחלטת של השימוש בהם בסוף המאה העשרים. אולם על הסכם זה לא חתומות מדינות גדולות כגון הודו וסין העלולות להמשיך ולעשות שימוש בכימיקלים הרסניים אלה.

* ראה/י גם: פריאונים, קרינה אולטרא-סגולה, שכבת האוזון.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מדעי הטבע
מעבר ללקסיקון > לקסיקון גיאוגרפיה