הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עבריתעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > עליות לארץ ישראל ולמדינת ישראל


אימא רוסיה
מחבר: ירעם נתניהו


חזרה3

בשנים 1881–1904 לסה"נ עלו לארץ כ- 25 אלף יהודים, בעיקר מרוסיה ומרומניה. תקופה זו נקראת העלייה הראשונה מפני שלראשונה הגיעו עולים לארץ ממניעים לאומיים.

ב- 1903 לסה"נ החלה העלייה המכונה העלייה השנייה, והיא נמשכה עד 1914, פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כ-35 אלף עולים עלו ארצה, רובם מרוסיה ומפולין.

במהלך השנים נרשמו עוד שני גלי עלייה גדולים מברית המועצות – בשנות ה-70 ובשנות ה-90.

השפה הרוסית השפיעה על העברית, ודרכה נכנסו מילים שונות לעברית. כיוון שהרוסית והיידיש והפולנית ועוד הן שפות סלביות – לא תמיד יודעים בוודאות איזו שפה השפיעה ראשונה על העברית, ולעתים היו כמה השפעות, וכאן השתדלנו להציג את המקרים הברורים יותר.

חלק מהמילים עברו תהליך של שינוי עיצורים ותנועות מתוך נוחות והתאמה למצוי בעברית. (להרחבה בנושא השפעת היידיש על העברית ולעוד דוגמות – עברית בג'ינס, ניסן נצר, אוניברסיטת בן-גוריון תשס"ח. תודה לנטיה ווינובה מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום, אונ' בר אילן).

להלן דוגמות אחדות בסדר אותיות הא"ב:

בּוּדְקֶה, בּוּטְקֶה – בקתה קטנה. רוסית: budka = מבנה קטן. ביידיש: בודקע.

ג'וק – תיקן, מקק. רוסית: źuk (שרץ כלשהו). יידיש: דזשוק (חיפושית).

חַלְטוּרָה – עבודה מזדמנת לשם רווח בלבד. רוסית: xaltura (עבודה צדדית שנועדה להשלים הכנסה; עבודה המבוצעת ברשלנות).

טָרָארָאם – התעסקות מופרזת סביב עניין לא חשוב. רוסית: tararam (רעש חזק; מסיבה רועשת; בלגן).

טריבונה – יציע ישיבה באולם. רוסית: tribuna. (יציע ישיבה באצטדיון או בקרקס; מקום שממנו נואמים). ויש אומרים שמקורו באיטלקית או צרפתית.

לוֹם – מוט ברזל. רוסית: lom (עודפי מתכת; גרוטאה).

סמטוֹחה – מהומה, בלגן, ערבוביה. רוסית: sumatoxa, יידיש: סומאַטאָכע.

סְצֵנָה – מכלול ההתרחשויות בסביבה או בזירה או חברתית-תרבותית. רוסית: scena.

פוגרום – פרעות. רוסית: pogrom (פרעות; אי-סדר גדול).

צ'וּפּצ'יק – שפיץ, קצה בולט של חפץ או מוצר כלשהו. רוסית: ćupćik (שפיץ, חוד או בליטה. ייתכן שהמקור ćubćik= תלתל קטן בולט בקדמת הראש).

צִ'ימִידָן – תיק חיילים. רוסית: ćemodan (מזוודה).

צִיפְלוֹן – אדם קטן ורזה וחלש. ברוסית: cipljonok(אפרוח).

רוּגַטְקָה – מקלעת; קֶלַע מעץ המשמש לזריקת אבנים. רוסית: rogatka (מקלעת; קֶלַע מעץ המשמש לזריקת אבנים)

הסיומת -צ'יק – סיומת המציינת הקטנה, כגון בחורצ'יק, שמנצ'יק, קטנצ'יק. (הסיומת מופיעה גם ביידיש.)

הסיומת -ניק – סיומת המבטאת בעל מקצוע, בעל תפקיד או תכונה. כגון אכפתניק, ג'ובניק, הסדרניק, חפיפניק, כלומניק, ליכודניק, מילואימניק, מושבניק, קיבוצניק, שיפוצניק. (הסיומת מופיעה גם ביידיש.)

ביטויים וצירופים:

אפשר לחשוב – אין בזה ממש; אתה מגזים. רוסית: moźno podumať!.

הוציא לו את המיץ – דרש ממנו מאמץ גדול. רוסית: vyzhať soki.

חטף על הראש – ננזף. רוסית: polućiť po golove.

ירד למחתרת – נעלם מהזירה הציבורית בשל פחד. רוסית: ujti v podpolje.

לא נורא – אפשר להתגבר. רוסית: ne strašno.

לא נשאר חייב – השיב מלחמה מידה כנגד מידה (בדרך כלל מילולית). רוסית: ne ostalsia v dolgu.

על הגובה – מצוין, מרשים, ברמה גבוהה. רוסית: na vysote.

קור כלבים – קור עז. רוסית: sobaćij xolod.

קרא בין השורות – הבין את הכוונה הנסתרת. רוסית: itať meźdu strokć.

שתי טיפות מים – דמיון רב, זהות רבה. רוסית: Kak dve kapli vody.

ביבליוגרפיה:
כותר: אימא רוסיה
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית