הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית


דו-משמעי – חלק א
מחבר: ירעם נתניהו


חזרה3

תשמעו סיפור (ברכות ו ע"ב):

"אמר רב הונא: כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע שנאמר (תהלים יב, ט) סביב רשעים יתהלכון [...] ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי כנישתא חלף אליהו חזייה אידמי ליה כטייעא א"ל כְּדוּ בַּר קיימת קמי מרך".

בתרגום: אדם אחד התפלל מאחורי בית הכנסת ולא החזיר פניו כלפי בית הכנסת. עבר שם אליהו הנביא, ראה אותו והתגלה אליו בדמות של סוחר ערבי ואמר לו: אתה עומד לפני אדונך ומתנהג כאילו יש שתי רשויות בעולם (כי הציבור מתפללים לכיוון אחד ואילו אותו אדם לכיוון אחר).

את הסיפור הבאנו בשביל המילה דוּ המופיע בסיפור: דוּ בַּר = שתי רשויות.

וכעת תשמעו אִמרה מפורסמת (קידושים ז ע"א):

"טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ".

ובתרגום: טוב (לאישה) לשבת בשניים (להינשא) מלשבת באלמנות (=ברווקות).

גם כאן נמצאת המילה דוּ: טַן דּוּ = בשניים (מקור הצירוף בפרסית, ומשמעו המילולית: שתי גופות).

המילה דוּ מופיעה בארמית, אבל מקורה ביוונית: dyo = שניים, שתיים.

גם בעברית של ימינו אנו משתמשים בה, ולהלן נדגים מקרים אחדים:

דו-לשוני – בעל שתי לשונות, כגון מילון דו-לשוני, או אדם היודע שתי לשוני

דו-ממדי – בעל שני ממדים

דו-משמעי – בעל הוראה כפולה

דו-סטרי – שהתנועה מותרת בו בשני כינויים מנוגדים

דו-פרצופי – צבוּע, אין תוכו כברו

דו-קיום – קיום זה לצד זה של שני משטרים מדיניים מתנגדים או של שני גופים מתחרים

דו-קרב – מלחמה של שניים

דו-שיח – שיחה בין שני אנשים

פחמן דו-חמצני – תרכובת של שני אטומי חמצן עם אטום של יסוד אחר.

ביבליוגרפיה:
כותר: דו-משמעי – חלק א
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית