הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית


מתמטיקה טהורה
מחבר: ירעם נתניהו


חזרה3

במקרא, במשנה ובתלמוד אין "לשון מתמטית". אמנם פה ושם יש מונחים בחשבון ובהנדסה, אבל אין מינוחים מדעיים. הלשון המדעית התפתחה אצלנו היהודים רק כאשר המגע עם הערבים הביא בעקיפין את השפעתה של התרבות היוונית ואת לשונה.

המונחים המתמטיים העבריים נולדו בימי הביניים בעזרת תרגומים של מונחים ערביים שאף הם תורגמו מיוונית. לא אחת הן היהודים והן הערבים שמרו בדבקות על המקור היווני.

ראשוני המחברים היהודים כתבו את חיבוריהם בערבית. אבל כיוון שלא כל היהודים ידעו לקרוא ערבית ואילו הכותבים רצו שאחיהם היהודים יקראו את כתביהם, חלק מן החכמים תרגמו את חיבוריהם לעברית וחלק מלכתחילה חיברו את ספריהם בעברית.

הן בתרגומים והן בכתיבה המקורית החלה לבצבץ שפה מדעית משולבת. מצד אחד שפה מדעית שמנסה לשמר את לשון המקורות ומשתמשת בשורשים מן המקרא ומן המשנה, ומצד שני שפה הפתוחה לשפה הערבית והמשתמשת במילותיה.

אבי המתמטיקה העברית ולשונה הוא אברהם בר חייא, בן המאה ה-11 למניינם. הוא, המתרגמים יהודה אבן תיבון ושמואל אבן תיבון, רבי אברהם בן עזרא והרמב"ם – הם שהצליחו לבטא בעברית את שפת המושגים המתמטיים בימי הביניים, גם אם בלשון עברית זו ניכרת השפעה ערבית רבה.

לשון זו שימשה את המדע העברי בלי שינויים רבים עד לתקופת ההשכלה, שרבים ממונחי המתמטיקה היום מקורם בה.

ביבליוגרפיה:
כותר: מתמטיקה טהורה
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית