סיפורי עמים – חלק א מחבר: ירעם נתניהו

חזרה3

שתי משמעויות עיקריות למילה עַם

א. אומה, לאום

ב. קרוב משפחה

ונרחיב בכל משמעות.

א. אומה, לאום

זו המשמעות הרווחת במקרא, בלשונות הדורות וגם בלשוננו, ונפרט את הפירושים השונים לשם עַם:

1) אומה, לאום, כגון יַעַבְדוּךָ עַמִּים וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲווּ) לְךָ לְאֻמִּים (בראשית כז, כט).

2) "העם" משמש כינוי לישראל, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְ-הוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת-יְ-הוָה וַיַּאֲמִינוּ, בַּי-הוָה וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ (שמות יד, לא).

3) קהל רב, המון, כגון וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת (בראשית לב, ח).

4) יחידה קטנה, כגון תושבי עיר או אזור מסוים או צבא, כגון טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה (בראשית יט, ד), וכן כגון וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה (במדבר פרק כ, כ).

5) פשוטי עם (בניגוד לשרים ולעשירים), כגון וַתְּהִי צַעֲקַת הָעָם וּנְשֵׁיהֶם, גְּדוֹלָה אֶל-אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים (נחמיה פרק ה, א).

6) כלל האנושות, כגון כֹּה-אָמַר הָאֵל יְ-הוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ (ישעיהו מב, ה).

7) כינוי לקבוצת בעלי חיים, כגון הַנְּמָלִים עַם לֹא-עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם (משלי ל, כה).

8) גויים, אומות העולם, כגון "יוסי בן יועזר איש צרֵידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית" (בבלי, שבת יד ע"ב).

במשמעות זו צורת הרבים של עַם היא עַמִּים וגם עֲמָמִים.

לארכיון