הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית


במלוא העין
מחבר: ירעם נתניהו


חזרה3

המילה עַיִן אינה מציינת רק את איבר הראייה אלא גם משמעויות מושאלות, וגם משמעויות אחרות לחלוטין. כאן נציין חלק מהמשמעויות, ונקשר בין חלק מהן לשמות ולפעלים ולתארים שאולי הקשר ביניהם לא בהכרח נראה וגלוי עין במבט ראשון.

1) איבר הראייה, כמו עַיִן תַּחַת עַיִן (שמות כא, כד); ומכאן גם משטח הנראה לעין, כמו מה שנאמר על הארבה במצרים וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ (שמות י, טו); וכן מראֶה של משהו, דמיון בצבע או בצורה, כמו שנאמר על המלאכים וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל (יחזקאל א, ז); וכן כושר אבחנה, כמו הצירוף טביעת עין המופיע בימי הביניים.

2) מַעְיין, כמו שאומר עבד אברהם הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל-עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם (בראשית כד, יג). עֵין- היא צורת סמיכות של עַיִן.

3) בלשון חז"ל משמשת העין גם ככינוי לחור עגול או לטבעת בכלי, כי הם דומים לה. כגון "השרץ שנמצא בעין של תנור, בעין של כירה, בעין של כופח [=כירה קטנה לכלי בישול אחד]" (כלים ח, ז). וכך גם אנו אומרים: עין של מחט, עין בסריגה (לולאה).

האם יש קשר בין השם עַיִן ובין התואר או הפועל עוֹיֵן? ומה באשר לקשר בין עַיִן ובין לְעַיין? והאם יש קשר לצורה הגאומטרית מעוין?

בכל המקרים יש קשר.

מן איבר הראייה עַיִן נגזר במקרא הפועל עוֹיֵן (עָיַן). הרי מי ששונא מישהו מביט בו בעין רעה, בשנאה. וַיְהִי שָׁאוּל, עון (עוֹיֵן) אֶת-דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה (שמואל א יח, ט).

בתקופה מאוחרת יותר, בתקופת חז"ל, השתמשו בעַיִן גם במובן להסתכל לעומק, להתבונן. כגון "כל המאריך בתפילתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב" – ברכות נה ע"א. ומכאן יונקים המשפטים האלה: הוא מְעַיֵּן בספר; הוא הקדיש את כל מַעְיינָיו לנושא.

כמו כן, עִיֵּן בלשון חז"ל משמעה שָׁקַל בדיוק. כלומר התבונן בכפות המאזניים ועשה אותן מכוונות, מאוזנות, שקולות ושוות – שקילה מעוינת.

האם הצורה הגאומטרית מעוין שייכת כאן? אמנם המעוין הוא מרובע שכל הצלעות שלו שוות באורכן והזוויות שלו יכולות להיות שונות, אבל מקורו בערבית. את המילה שאלו בימי הביניים מהמילה מֻעַיַּן (مُعَيَّن), שפירושה מעוין. בערבית יש קשר בין המילה ובין האיבר עין, ונראה שהסיבה היא שאיברי הראייה – העיניים – דומים לצורה הגאומטרית מעוין.

ביבליוגרפיה:
כותר: במלוא העין
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית