הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > מיפויעמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית


פותחים שולחן
מחבר: ירעם נתניהו


חזרה3

המפה שעל השולחן מופיעה בלשון חז"ל וכן ביוונית ובלטינית. יש הטוענים שמקורה שׁמי-פניקי, ויש הטוענים שמקורה עברי (מפה שורשהּ נו"ף – לנוף, להתנופף). ובאמת אחת ההוראות של המילה מפה היא דגל. במדרש רבה (במדבר ב, ד"ה באותות) מוזכר בעניין פרשת הדגלים:

סימנין היו לכל נשיא ונשיא, מַפּה ומַפּה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן. מהם למדין המלכות להיות עושין מפה וצבע לכל מפה ומפה.

כלומר לכל נשיא שבט הייתה מפה, דגל, שצבעו כצבע האבן שלו באפוד של אהרון הכהן; והמדרש מציין שהמנהג בעולם ולפיו לכל עַם יש דגל משלו ועליו צבעים האופייניים לו – מקורו בדגלים של שבטי ישראל.

אבל יש טוענים שמקור המילה מפה הוא לטיני, מן המילה mappa, שמשמעותה מפה, מטפחת, כמו המשמעות היום. לטענתם, המילה מפה נכנסה לעברית בתקופת התלמוד, אז שלטה מלכות רומי.

אבל איך התגלגלה המשמעות של מפת שולחן או מטפחת למשמעות מפת עולם?

בימי הביניים ציירו מפות גאוגרפיות על גבי מטפחות, ולהן קראו בלטינית mappa mundi, מַפָּה מוְּנִדי, כלומר מפת העולם. המילה נדדה לגרמניה, שם קיצרו אותה ל-mappe, מַפֶּה, ובאנגלית הגו זאתmap , ובפולנית mapa, מַפָּה. כנראה שהמילה חדרה לעברית מן הגרמנית או מן הפולנית.

ביבליוגרפיה:
כותר: פותחים שולחן
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית