הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > יהודים בתפוצות > יהדות בבל > תקופת הגאונים


רב סעדיה, מהפכן ושמרן: רב סעדיה המהפכן
מחבר: פרופ' ירחמיאל ברודי


מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
חזרה3

הרקע והתקופה של רב סעדיה השפיעו על מהלך הקריירה שלו לחיוב ולשלילה. מצד אחד, הוא נעזר בקשרים האישיים שפיתח עם קהילות יהודיות שונות, בעיקר עם יהדות מצרים שבה גדל. מצד שני, הוא נתקל בחשדנות ובצרות עין כאשר ניסה להתקבל באליטה היהודית הבבלית. השפעת רקעו יוצא הדופן ניכרת אולי עוד יותר בתחום התרבותי והאינטלקטואלי. בדרך כלל נבחרו גאוני בבל מבני משפחות של חכמים שהיו קשורות במשך דורות עם הישיבות המרכזיות. הם רכשו את השכלתם בין כותלי הישיבות הללו או במוסדות המסונפים אליהן, והתעניינו כמעט בלעדית בתלמוד הבבלי ובהלכה. ידיעותיהם על העולם היהודי שמחוץ לחוגיהם (כולל היהדות הארץ ישראלית והקראות) ובקיאותם בתרבות הכללית של העולם המוסלמי והנוצרי שמסביבם היו מצומצמות. את השינויים הגדולים בנוף האינטלקטואלי של גאוני בבל יש לזקוף במידה רבה מאוד לזכותו של רב סעדיה, שהכשיר תחומים רבים ומגוונים לבוא בקהל.

מצעירותו הוא נחשף לעולם תרבותי רחב הרבה יותר מזה של "בחור הישיבה" הבבלי. יהדות מצרים הייתה נתונה כעיקר להשפעת המרכז הארץ ישראלי, שטיפח תחומים כמו פילולוגיה מקראית ופייטנות. רס"ג נחשף מגיל צעיר גם לתכנים חשובים בתרבות המוסלמית, כפי שאפשר ללמוד, למשל, מהקדמתו לספר 'האגרון', שבה הוא מסביר כי חיבר אותו בהיותו בן עשרים בלבד, בין היתר :

כמו שמספרים בני ישמעאל שאחד מאנשי המעלה שבהם ראה אנשים שאינם מדברים ערבית בצחות וציערו הדבר, וחיבר בשבילם מאמר קצר בספר שממנו ילמדו על הצחות, כך ראיתי שרבים מבני ישראל אינם בקיאים בצחות לשוננו הפשוטה ועל אחת כמה וכמה ב(חלקים) הקשים שלה ... על כן נאלצתי לחבר ספר שאקבץ בו את רוב המלים בשני קבצים....

כפי שראינו, רב סעדיה התכתב עם הפילוסוף היהודי יצחק ישראלי עוד לפני שעזב את מצרים. רבים מחיבוריו בתחומים אלה ואחרים נכתבו לפני שהוכתר כגאון סורא, והעיסוק בהם לא נתפס אי פעם בחוגי החכמים הבבלים כחובה. אולם דוגמתו של רס"ג הקנתה להם לגיטימיות ויוקרה, ובכל אחד מתחומי עיסוקו היו לפחות גאון אחד או שניים שהלכו בעקבותיו.

יתר על כן, גם בתחומים שחכמי בבל התמקדו בהם במשך הדורות חולל רב סעדיה מהפכה שקטה. הגאונים שקדמו לו עסקו רק בספרות התנאים ובתלמוד הבבלי, ולא בתלמוד הירושלמי או במדרשי האגדה הארץ ישראליים. רב סעדיה הכיר היטב את היצירות האלה ושיקע אותן בתחומים השונים של יצירתו. הוא השתמש בתלמוד הירושלמי גם ביצירותיו ההלכתיות, אם כי בהיקף מצומצם, ומתברר שבזה הייתה לו השפעה מכרעת על הבאים אחריו, שהעניקו לתלמוד זה מעמד סמכותי, כל עוד אינו מתנגש עם התלמוד הבבלי.

פן אחר בחדשנותו של רב סעדיה בתחום ההלכה הוא הפן הספרותי: הגאונים שלפניו לא חיברו ספרים והסתפקו במתן תשובות לשאלות שהופנו אליהם, ואילו רס"ג, עוד לפני שהתמנה לגאון, חיבר שורה של מונוגרפיות על תחומי הלכה שונים. חידוש זה אומץ על ידי שניים או שלושה מן הגאונים שבאו אחריו, והביא לשינוי יסודי באופי הספרות הרבנית לדורותיה.

מלבד תחומים שטופחו לפני כן במרכז הבבלי או במרכז הארץ ישראלי או בשניהם, פיתח רב סעדיה תחומים שיהודים - או לפחות יהודים רבניים - מיעטו מאוד לעסוק בהם לפניו. בהקשר זה יש להדגיש במיוחד את עיסוקו בפרשנות המקרא. אמנם הוא לא היה הראשון שתרגם ספרים נבחרים מן המקרא לערבית, אך ייתכן שהיה היהודי הרבני הראשון שכתב פירושים על ספרי המקרא. העיסוק במקרא תפס מקום שולי בעולמם הרוחני של חכמי בבל. גם בארץ ישראל, שבה עסקו באינטנסיביות ב"מסורה" של כתבי הקודש, והשליטה בספרות המקראית ובלשונה הייתה נחוצה לפייטנים, איננו שומעים על מסגרות ללימוד המקרא ברמה מתקדמת, או על חיבור פירושים למקרא. נראה שבתחום זה נודעה חשיבות רבה במיוחד להשפעת העולם המוסלמי והנוצרי על התרבות היהודית, הן מבחינת מקומו המרכזי של העיסוק הפרשני בכתבי הקודש, והן מבחינת דרכי החשיבה והביטוי הספציפיות שאפיינו פרשנות זו. מנקודת מבט נוספת, נראה שהחשיפה הגוברת לתחרות מצד דתות וקבוצות אחרות בעולם היהודי תרמה רבות לחשיבות העיסוק השיטתי בפרשנות המקרא. בעזרתה ניתן היה לבסס את עקרונות האמונה היהודית הרבנית ולהתמודד עם הביקורת של יריביה ומתנגדיה (גם ביהדות הקראית התחילה פרשנות המקרא לתפוס מקום מרכזי סמוך לזמנו של רב סעדיה).

בהקשר זה ראוי להדגיש פן אחר ביצירתו הספרותית של רב סעדיה; מלבד האלמנטים הפולמוסיים, המפוזרים בפירושיו למקרא ובחיבוריו האחרים, הוא כתב חיבורים לא מעטים שעיקר תוכנם הוא פולמוס נגד כופרים או "מינים" יהודים. בתחום זה הוא נשאר כנראה בודד בין הגאונים. אחדים מן הבאים אחריו שילבו מוטיבים פולמוסיים בחיבוריהם, ובייחוד בפירושיהם למקרא, אולם ככל שידוע לנו הם לא כתבו חיבורים מיוחדים שהוקדשו לפולמוס דתי פנים יהודי. יש להניח שהיו לכך מספר סיבות, וביניהן יכולותיו הייחודיות של רב סעדיה בתחום הרטורי והתעמולתי, אישיותו העצמאית והתקיפה וחשיפתו לזרמים שונים ביהדות ומחוצה לה, במהלך נסיעותיו בארצות שונות, ממצרים דרך ארץ ישראל וסוריה ועד בבל.

מעבר לכל אלה, אפשר להבחין בהבדל בולט בין תודעתו העצמית של רס"ג לבין זו של יתר הגאונים, בעיקר אלה שקדמו לו. גאוני בבל גדלו וחונכו בעולם סגור יחסית, וראו את עצמם אחראים בראש ובראשונה לחוגי ישיבותיהם ולאזורי ה"רשות" הכפופים להם. יחסם לאזורים המרוחקים יותר של העולם היהודי היה פסיבי במקצת: הם ציפו לשאלות ולתרומות מן הקהילות המרוחקות ועשו מאמצים מסוימים לעודד אותן, ולפחות אחדים מהם היו מעורבים במידה זו או אחרת בניסיונות להכפיף את יהודי ארץ ישראל והפזורה למורשת ההלכתית של בבל; אולם באופן כללי אפשר לומר שהגיבו הרבה יותר משיזמו. לעומתם ראה עצמו רב סעדיה, כנראה כבר מצעירותו, אחראי על טובת העם היהודי כולו בדורו ובדורות הבאים. הביטוי המפורש ביותר לתפיסה זו מצוי באחד מחיבוריו האחרונים 'ספר הגלוי' שבו קבע: "ה' לא ישאיר את אומתו בכל דור ללא 'תלמיד' שילמד אותה ויאיר את עיניה כדי שיורה [אותה] וילמדה ויגרום לכך שמצבה ייטב", ואף הבהיר שכתב את הדברים האלה כי "נוכחתי לדעת על עצמי, ממה שגמל בו (ה') חסד לי ולה (=ולאומה)" . אולם רמזים לתפיסה זו מצויים בראשית דרכו, זמן רב לפני שזכה למעמד רשמי, כפי שראינו, כבר בגיל עשרים החליט שמצבה של השפה העברית דורש טיפול יסודי, ובמקום להמתין לאדם מבוגר יותר או בעל סמכות מוכרת שייגש למלאכה, פרסם את 'ספר האגרון' כמו כן כתב תגובות לגורמים שאיימו לדעתו על היהדות הרבנית, כמו ענן וחיוי הבלכי, ובמקרה של חיוי אף ציין כעבור שנים רבות שחיבורו של הכופר נפוץ במהלך שישים שנה ללא מענה הולם, וכנראה חש שהוא מסוגל לספק את אותו המענה, ואינו יכול לפטור את עצמו מלעשות זאת בהקדם האפשרי. השילוב החדש שיצר בין התפקיד של אביר היהדות המסורתית לבין תפקיד הגאון הותיר חותם על משרת הגאונות במאה השנים האחרונות של התקופה, אולם דומה שאש השליחות לא בערה באותה מידה בעצמותיו של אף גאון אחר, ואולי של אף יהודי אחר בימי הביניים.

לחלקים נוספים של הפרק:
רב סעדיה, מהפכן ושמרן
רב סעדיה, מהפכן ושמרן: רב סעדיה המהפכן (פריט זה)
רב סעדיה, מהפכן ושמרן: נועזות בשירות המסורת
רב סעדיה, מהפכן ושמרן: תכונות אופייניות של כתיבתו

ביבליוגרפיה:
כותר: רב סעדיה, מהפכן ושמרן: רב סעדיה המהפכן
שם  הספר: רב סעדיה גאון
מחבר: ברודי, ירחמיאל (פרופ')
תאריך: תשס"ז,2006
בעלי זכויות : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הוצאה לאור: מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הערות: 1. סדרה: גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי ; עורך הסדרה : אביעזר רביצקי.
הערות לפריט זה: 1. פרק שני.