הסדרי נגישות



קל וחומר
מחבר: פרופ' אדמיאל קוסמן


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

מידה שהתורה נדרשת בה. המשתמש במידה זו בא ללמוד מן הקל אל החמור ממנו, ממה שפחות חשוב למה שחשוב יותר; או לעיתים להיפך, מן הדבר החמור אל הדבר הקל.

יש הסבורים שהיה ראוי לנקד מונח זה: "קֹל וָחֹמֶר", אלא שהחכמים רצו להבדיל את המילה "קול" מהמשמעות הרגילה של קול (voice) ולכן העדיפו את הניקוד "קַל" שהוא בבירור מלשון קלות1.
מידה זו נמצאת בראש שבע המידות המיוחסות להלל הזקן, וכן בראש "י"ג המידות של רבי ישמעאל". הגרעין הראשוני של מידה זו מצוי כבר בתורה עצמה, לדוגמה, בדברי האחים אל יוסף: "הֵן כֶּסֶף אֲשֶׁר מָצָאנוּ בְּפִי אַמְתְּחֹתֵינוּ הֱשִׁיבֹנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן (=וקל וחומר הוא ש) וְאֵיךְ נִגְנֹב מִבֵּית אֲדֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב?" (בראשית מד, ח). בבראשית רבה צב, ז (מהדורת תיאודור-אלבק עמ' 1145-1146) נמנים בשם רבי ישמעאל עשרה מקרי קל-וחומר שכאלו המצויים במקרא.
במקרים אלו הלימוד מן הקל אל החמור הוא פשוט למדי, אבל בספרות התלמודית הורחבה תחולת השימוש במידה זו גם לאופנים מורכבים יותר. כך למשל מקישים מעניין אחד לחבירו - כשלשני העניינים יש נושא משותף – לשני הכיוונים: לומדים את החמור יותר מן הקל יותר כדי להחמיר (כלומר, מטילים את הצד החמור שיש בדבר הקל על החמור ממנו), ובכיוון השני לומדים את הקל מן החמור (כלומר מטילים את הצד הקל שיש בדבר החמור גם על הדבר הקל).2

לעיון נוסף:
יהושע בן-מאיר, קל וחומר בספרות ההלכה, בדרך אפרת, עלון 11, סיון תשמ"ג, עמ' 5-35, וכן: עלון 12, תמוז תשמ"ז, עמ' 44.
אברהם מיכאל, ה'קל וחומר' כסילוגיזם – מודל אריתמטי, הגיון ב, עמ' 29-46.
מאיר ברכפלד, הפשטה מתמטית של ה'קל וחומר' ע"פ ספר 'הליכות עולם', הגיון ב, עמ' 47-55.
Moses Mielziner, The Talmudic Syllogism, or The Inference of Kal Vechomer, Hebrew Review Cincinnati, 1 (1880), pp. 79-94.
Louis Jacobs, Studies in Talmudic Logic and Methodology, London 1961, pp. 3-8.

הערות שוליים:

  1. בנימין זאב בכר, ערכי מדרש, תנאים, תרגום א"ז רבינוביץ, תל-אביב תרפ"ג, עמ' 118, וראו הערת טור-סיני במילון בן יהודה ערך "קל וחומר", כרך יב, עמ' 5934, ורשימת המחקרים שעסקו בשאלה זו שציין להם שמא פרידמן:
    Shamma Friedman, An Ancient Scroll Fragment (B. Hullin 101a-105a) and the Rediscovery of the Babylonian Branch of Tannaitic Hebrew, JQR 86 (1955), p. 25 n. 59.
  2. לדוגמאות לכך ראו מנחם אלון, המשפט העברי, ירושלים תשמ"ח, א, עמ' 293-294. על ההבדל בין הקל-וחומר הפשוט שנמצא במקרא ובין הקל-וחומר כמידה מורכבת יותר בתורה-שבעל-פה ראו דבריו של הרב משה אביגדור עמיאל, מדת החיוב והשלילה בהלכה, בתוך: הרב י"ל הכהן פישמן (עורך), ספר היובל לד"ר בנימין מנשה לוין, מוסד הרב קוק, ירושלים ת"ש, עמ' ש-שג.

 


מעבר ללקסיקון > מונחון למשנה ולמקורות תנאיים מאת פרופ' אדמיאל קוסמן
מעבר ללקסיקון > לקסיקון "כפר סבא"