הסדרי נגישות



שור
מחבר: פרופ' אדמיאל קוסמן


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

אחד מאבות הנזיקין:  "ארבעה אבות נזיקין השור, הבור, המבעה וההבער". (משנה מסכת בבא קמא א,א)

התלמוד הירושלמי מבין שהמונח "שור" במשנה מכוון לנזקים שבוצעו על ידי נגיחת הקרניים של השור. ברם, בתלמוד הבבלי מצוייה מחלוקת אמוראים בנוגע לכך: האמורא רב סבור שהמונח המשנאי "שור" מגדיר את כל הנזקים האפשריים ששור יכול לגרום להם: נגיחה בקרניו, נשיכה בשיניו ובעיטה ברגליו. האמורא שמואל, לעומת זאת, סבור שבמונח "שור" כוללת המשנה אך ורק נזקים שבוצעו על ידי בעיטת הרגל של השור.
"שור" האמור כאן איננו אלא דגם המייצג את שאר בעלי החיים שבבעלות האדם, כמפורש במשנת בבא קמא ה, ז: "אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור" ולשאר הדינים המפורטים שם1 – ו"אם כן למה נאמר "[וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה] שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר (שמות כא, לג)? אלא שדִבֵּר הכתוב בהווה*". המשנה בבבא קמא א, ד אף מונה בדרך אגב בעלי חיים טורפים שמצויים ברשות האדם: זאב, אריה, דוב, נמר וברדלס - וקובעת שדינם כדין שור מועד.
מהר"ם חאגיז מגדיר את מעמדם של שאר בעלי החיים כ"תולדות" של אב-הנזיקין "שור".2 

הפניות:
ראו גם המובא בערך "מבעה".
משנה בבא קמא א,א וסוגיות התלמודים.
על תולדותיה של ה"קרן" ראו הע' 9 להלן.
על תולדותיה של ה"שן" ראו ר' יצחק לאמפרונטי, פחד יצחק, ט, ירושלים תש"ל, ערך "שן ותולדתיו", רפא ע"א.

הפניות נוספות:
נחום רקובר, אוצר המשפט, [א], ירושלים תשל"ה, עמ' 394; הנ"ל, אוצר המשפט, ב, ירושלים תשנ"א, עמ' 400;
הנ"ל, ביבליוגרפיה רב-לשונית למשפט העברי, ירושלים תש"ן, עמ' 678.

הערות שוליים:

  1. על דרשות התלמודים בעניין ראו אנציקלופדיה תלמודית, ערך "חיה", כרך יד, טור תשמ"א, וראו לעניין זה דברי ר' יוסף קארו, "בית יוסף", טור חושן משפט, סימן שפט אות א, ד"ה "ומה שכתב רבינו ותנן אחד השור".
  2. ספר אלה המצוות, ירושלים תשכ"ט, מצווה נא, עמ' פד. לדיונים על תולדות הקרן ראו ר' יצחק לאמפרונטי, פחד יצחק, ז, ירושלים תש"ל, ערך "קרן ותולדתו", סד ע"א.

מעבר ללקסיקון > לקסיקון תורה שבע"פ
מעבר ללקסיקון > מונחון למשנה ולמקורות תנאיים מאת פרופ' אדמיאל קוסמן