הסדרי נגישות



נכסים שאין בהן מעילה
מחבר: פרופ' אדמיאל קוסמן


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

נכסי אדם רגיל.

ביטוי זה הובא במשנה בבא קמא א, ב, בקשר להלכה זו: אין המזיק חייב בתשלומי נזק אלא כשהזיק נכסים שאין בהם מעילה, כלומר נכסי אדם רגיל, אבל אם הזיק נכסי הקדֵש, שהנהנה מהם חייב קרבן מעילה, המזיק פטור מלשלם.  הטעם לכך הוא, משום שנאמר בנוגע לשור נוגח במקרא (שמות כא, לה): " וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן", ובאה על כך הדרשה במשנה בבא קמא ד, ג: "שור רעהו – ולא שור של הקדש".
דין זה חל במידה שווה גם בכל המקרים הנוגעים לשאר אבות הנזיקין.

עוד ראוי להבהיר שבנוגע למזיק קודשים קלים מדייקים בתלמודים מהמשנה בבבא קמא א, ב, שהיות והכלל הקובע בעניין קודשים קלים הוא ש"אין בהם מעילה מחיים" הרי המזיק חייב במקרה זה לשלם – ולפי זה טוענים הם שמשנה זאת היא לפי שיטת יוסי הגלילי שסבור היה כי קדשים קלים אינם נחשבים כרכוש ההקדש אלא כ"ממון בעלים". 

הפניות:
 מאיר מינקוביץ: נזקין בהקדש, בתוך: הנ"ל, מחקרים במשפט התלמודי, ירושלים תשט"ז, עמ' 52 – 74.
הרב אהרן ליכטנשטיין, דין הקדשות בנזיקין, מעלין בקודש גליון 6.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון תורה שבע"פ
מעבר ללקסיקון > מונחון למשנה ולמקורות תנאיים מאת פרופ' אדמיאל קוסמן