חשיבה על העתיד וחיינו בהווה מחבר: רן סטון

חזרה3

מאז ומעולם שאפו בני האדם לחזות את העתיד: אוראקלים, בעלי אוב וקוראים בקפה, נביאים, סופרים ואנשי רוח, מתקני עולם, מנהיגים פוליטיים, ובשנים האחרונות - חוקרי העתיד (עתידנים).

מדוע נוהרים כולם אחר העתיד? הן עד היום, למרות כל הניסיונות, לא נמצאה ולו שיטה אחת שתחזה את העתיד במדויק. מה מצפים להשיג כל החוקרים את העתיד, והאם מחקר שכזה הוא אכן עָקָר ביסודו? מה חשוב לנו לדעת על העתיד, ומה אנו יכולים להפיק מכך בחיינו האישיים?

העתיד הינו "נוכח נפקד" בחיינו. בפועל אינו קיים - אך נוכחותו מורגשת כמעט בכל מעשינו.

אנו נוטים לחשוב כי פעולותינו מבוססות על אירועים שקרו לנו בעבר ועל תגובות לאירועים שקורים בהווה, אך האמת היא שכמעט כל פעולותינו מכוונות לשפר את מצבנו בעתיד.

ננסה להבין מהי התועלת הצפויה לנו מחשיבה מודעת ושיטתית על העתיד.

תהליך החשיבה על העתיד אינו תהליך שכלתני בלבד. להרגשות, לתשוקות ולמאוויים תפקיד מרכזי ביצירת הרעיונות והחלומות שלנו.

לאחר תקופת בחינות מתישה, למשל, אנו מרגישים עייפים וסחוטים, ומוצאים את עצמנו חולמים בהקיץ על חוף הים, על רביצה בשמש, על קריאת ספר, על שינה טובה ועל מסיבות. החלום בהקיץ חשוב במיוחד, שכן הוא עוזר לנו לגלות את הדברים שאנו רוצים, ובמקרה הזה - הפוגה מן המרוץ היומיומי. הבנת הצרכים והרצונות שלנו היא הבסיס לתהליך קבלת ההחלטות המתקיים בהווה, האנרגיה הרגשית היא זו שמזינה ומניעה את התהליך - ואנו מחליטים לצאת לחופשה!!!

ועוד דוגמה - והפעם דוגמה קיומית: הפחד מן המוות. פחד זה יכול להוביל אותנו למחשבה על עולם ללא מחלות וללא זקנה. עולם שבו אפשר יהיה לחיות חיי נצח. נמשיך לשחק ולהפוך במחשבה הגורמת לנו עונג (איך ייראו חיי נצח?) או נפחיד ונייסר את עצמנו במחשבה מפחידה (איך ומתי נמות?). האנרגיה הרגשית היא זו השופעת וּמְפַכָּה בחלום העתידני שלנו על החיים; היא מעוררת אותנו, גורמת לנו להזדהות אתו, והופכת אותו או לחלום קסום ומהנה או לחלום בלהות מבעית.

* הערה עתידנית: מחקרים עתידניים רבים קובעים כי מדע הרפואה יתקדם עוד בימי חיינו לדרגה שבה אכן נוכל לחיות חיי נצח.

הרגשות, החלומות בהקיץ, הדמיונות, התקוות, והמחשבות שלנו הם התכנית שלפיה אנו בונים את עתידנו.

בכדי להפוך חלום בהקיץ למציאות נדרש תהליך של קבלת החלטות. בתהליך זה, מִשֶׁזֹוהוּ הצרכים, יש לחשוב על דרכים להגשמתם. לכל צורך נוכל למצוא פתרונות רבים.

אם נרצה לחיות חיי-נצח, מה נידרש לעשות? לשפר את מערך הרפואה, להשקיע בחינוך, למצוא תרופות למחלות או לשפר את אורח החיים והתזונה שלנו?

בבואנו לבחון את מרחב האפשרויות העתידי אנו נתקלים בקושי. הקושי נובע מכך שאנו יודעים רק מה שכבר קרה לנו או לאחרים. קשה מאוד לפרוץ את דפוסי החשיבה הרגילים ולחשוב "מחוץ לקופסה". קשה לדמיין משהו חדש לגמרי, משהו שמעולם לא היה. בעולם משתנה תדיר הפתרונות של אתמול לא בהכרח יתאימו למחר. אולי נחיה לנצח הודות לננו-רובוטים שידאגו לתחזוקת גופנו? אולי "נעתיק" את התודעה שלנו לגוף חדש או למחשב?

כדי להתגבר על קושי זה נדרש מאמץ לחשיבה אחרת, חלקה לוגית, מסודרת ויצירתית. חשיבה עתידנית דורשת רעננות מתמדת, פתיחות לשינויים ולרעיונות חדשים והכרה באופן הדינאמי והשיתופי שבו ידע מתפתח.

• עתידן נאלץ לחשוב ולהתמודד עם רעיונות הנראים לעתים בהווה מגוחכים ולא רציניים (אינטליגנציה מלאכותית על-אנושית).
• עתידן נאלץ לחשוב ולהתמודד עם רעיונות מפחידים ואפילו מחרידים, המנוגדים לעתים לאמונתו האישית (בניית בתי חרושת שבהם ישובטו אברי אדם להשתלה).
• הוא נאלץ לבדוק את דעותיו ואמונותיו הבסיסיות לנוכח האפשרויות העתידיות (אולי "שידרוג" איברים של בני אדם איננו רעיון גרוע?).
• בניגוד לאנשים רבים הקנאים לידע שלהם ושומרים עליו מכל משמר, על העתידן להכיר ביתרונות שיתוף ידע והפריה הדדית של רעיונות.

לא תמיד ידוע כוחם של רעיונות, מפני שהם בלתי נראים וקשים להערכה (שהרי יש גם רעיונות גרועים), אבל הרעיונות מייצגים כלים בעלי ערך רבי עוצמה. בעולם המאופיין בשינויים רבים ומהירים כעולמנו, פיתוח כלי חשיבה מתקדמים הוא אחת המשימות הקשות ביותר בחייו של אדם.

רעיונות ומחשבות יוצרים תרבות ותורמים לקידומה של חברה. חשיבה על הדרכים שבהן אפשר לנצל את השינויים והחידושים בעולמנו להשגת סביבה מתאימה יותר לצרכינו, היא חשיבה אופטימית מיסודה.

ראייה אופטימית אינה בהכרח נאיבית. עולם רצוי יכול להתממש אם חברה תפתח קונצנזוס על אופיו של עולם כזה: כיצד ייראה, כיצד יהיה אפשר להשיגו, והאם זוהי משימה ראויה.

ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות לרעיונות שהביאו לשינויים מרחיקי לכת.

• רעיון החירות כזכות בסיסית של כל אדם הוא רעיון מהפכני, שמאז המאה ה-18 עדיין לא השלים את דרכו בעולם.

• שוויון זכויות לנשים הוא רעיון נוסף ששינה את פני החברה המערבית, אף שרבים סבורים שעדיין לא הגיע לידי סיום.

"אתה נמצא במקום שבו נמצאות מחשבותיך.
ודא שמחשבותיך נמצאות במקום שבו אתה רוצה להיות." (רבי נחמן)

למרות המאמץ הרב המושקע בחיזוי העתיד ועל אף העדר שיטות לחיזוי מדויק, תהליך החשיבה העתידנית אינו עָקָר כלל וכלל. מחשבות על העבר, ההווה והעתיד אינן אלא דרכים לעיבוד מידע עלינו ועל סביבתנו. הדרך שבה אנו מעבדים את המידע היא זו הקובעת את האופן שבו נתייחס לסביבה בהווה. פרט וחברה שישכילו לפתח את כלי החשיבה האלה יגלו כי בידיהם כלים רבי עוצמה. אם נשכיל לחיות מתוך ערנות לתהליכים ולשינויים בעולמנו, תוך גילוי רגישות לצרכינו ולצורכי הזולת, נראה כי אפשר לפעול בהווה, כפרט וכחברה, ליצירת עתיד טוב יותר.