הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > איסלאם


שיעים
מחבר: נתי רכט


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית
חזרה3

השיעה – סיעתו של עלי, היא הזרם השני בגודלו באִסלאם. משמעות המילה "שיעה" היא "סיעה". המשותף לכל השיעים הוא האמונה שיורשו החוקי של הנביא מוחמד הוא חתנו ובן-דודו עלי אבן אבו טאלב, ושהשלטון בעדה המוסלמית חייב להיות בידי צאצאיו. בימי-הביניים התפלגו כמה תת-פלגים מן הזרם השיעי המרכזי, אבל רובם נעלמו. אלה שנותרו עד היום הם בעיקר בני הזידיה, שמושבם בתימן, ובני האסמאעיליה, שמושבם בהודו. גם הדרוזים הם פלג של השיעה, וכך גם העלווים, השולטים בסוריה למרות היותם מיעוט קטן. הזרם השיעי המרכזי, שמאמיניו מרוכזים בעיקר באיראן ובדרום עיראק, נקרא אמאמיה.

רקע היסטורי

הח'ליף עלי אבן אבו טאלב, יורשו של הנביא מוחמד על פי האמונה השיעית, נרצח בשנת 661, ולאחר שבנו הבכור נאלץ לוותר על שלטונו, השלטון בעולם המוסלמי עבר לבית אומיה. חוסיין, בנו השני של הח'ליף עלי, ניסה להחזיר את השלטון לבית עלי. אבל במהלך קרב נגד המוסלמים הסונים, שהתנהל בעיר כרבלא שבעיראק, הוא נהרג יחד עם כל אנשיו.

הקרב בכרבלא ומותו של חוסיין הם יסוד חשוב באמונה השיעית. על-פי האמונה השיעית, חוסיין בחר למות בקרב שהיה בעצם אבוד מראש, כביטוי לאהבתו את האִסלאם ואת אללה. בתקופות שונות השיעים נרדפו על-ידי הסונים, שהם הזרם המרכזי באִסלאם. העימות בין השיעים ובין הסונים נמשך עד היום במקומות שונים בעולם.

בכל שנה השיעים מציינים את קרב כרבלא, שבו נהרגו חוסיין ואנשיו, בטקס התעזיה (ניחומים), שבו הם מביעים את השתתפותם בצערו של בית עלי. הניחומים מגיעים לשיאם ביום העשורא (העשרה בחודש מוחרם), שהוא התאריך שבו התנהל הקרב, על-פי האמונה המוסלמית. בטקסי יום העשורא משחזרים את הקרב והמשתתפים מכים את עצמם עד זוב דם בידיהם, בשרשרות ובמכשירים חדים אחרים.

תפרוסת השיעים בעולם

כיום השיעה היא הזרם השני בגודלו באִסלאם והשיעים מונים כ-15 אחוזים מכלל המוסלמים בעולם, כפי שאפשר לראות בתרשים שלפניכם. בעולם חיים כיום כ- 185,000,000 שיעים.

בתרשים שלפניכם מוצג חלקם היחסי (באחוזים) של השיעים בקרב האוכלוסייה בכמה מן הארצות במזרח התיכון. מן התרשים עולה כי באיראן, בבחריין ובעיראק יש רוב שיעי מוחלט. בלבנון השיעים הם רוב בקרב המוסלמים, והם מונים כ-40 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בדרום לבנון הם מונים כ-80 אחוזים מכלל התושבים. בשנת 1967 הקים האִמאם, כוהן הדת הגבוה, מוסא אל-צדר את המועצה האִסלאמית השיעית העליונה בלבנון, ובשנות ה-70 הוא הקים את "תנועת המקופחים" ואת ארגון "אמל", תנועות חברתיות שיעיות שהובילו את מאבקה של העדה לשִוויון חברתי, פוליטי וכלכלי בלבנון. אירועים כמו: מלחמת האזרחים בלבנון ומעורבותן של סוריה וישראל בה, המהפכה האִסלאמית של חומייני באיראן, והעימות הישראלי-פלסטיני שהתנהל על אדמת לבנון עוררו את העדה השיעית מקיפאונה הפוליטי, והפכו אותה מגורם שוליים לכוח מרכזי במשחק הכוחות הפנימי בלבנון. איחודן תחת קורת גג אחת של מספר התארגנויות שיעיות נפרדות הביא להקמתו בשנת 1982 של ארגון חיזבאללה, שענה על צורך ממשי ברחוב השיעי למצוא תשובה למצוקותיו בחיקה של הדת ובמאבק המזוין כאחת.

ביבליוגרפיה:
כותר: שיעים
מחבר: רכט, נתי
שם  הפרסום מקורי: הלחימה בלבנון קיץ תשס"ו, 2006
תאריך: 2006
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית
הערות: 1. אסופת פריטי מידע בנושא הלחימה בלבנון קיץ תשס"ו, 2006. המידע מופק עבור משרד החינוך על ידי צוות הגיאוגרפיה של מטח.
הערות לפריט זה:

1. ייעוץ מדעי: ד"ר ראובן אהרוני.