הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > דתות > איסלאם


באִסלאם: "שיגדל באושר ובעושר תחת כנפיך"
מחברים: דבורה אמיר; ד"ר דפנה מוסקוביץ; צאלח סואעד


מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
חזרה3

בואו של תינוק לעולם נחשב בשלוש הדתות לשמחה, שכן הלידה מעידה על פּוריוּת ומסמלת המשכיוּת. תפיסה זאת באה לידי ביטוי בתפילות, בברכות ובטקסים.

ג. באִסלאם: "שיגדל באושר ובעושר תחת כנפיך"

מיד לאחר לידת התינוק אומר אביו באוזנו הימנית את האַדַ'אן, כלומר את נוסח הקריאה לתפילה:

"אַלְלַהֻ אַכְּבַּר. מעיד אני כי אין אל מלבד אלוהים, מעיד אני כי מֻחַמַד הוא שליחו של אלוהים. מהרו לתפילה, מהרו להצלחה, אלוהים הוא הגדול מכל. אין אל מלבד אלוהים."

באוזן שמאל של היִילוֹד אומר ההורה את האִקַאמַה (הנוסח מקוצר של הקריאה לתפילה). התינוק שומע, אפוא, מיד עם היוולדו את שתי העדויות המהווֹת את הצהרת האמונה המוסלמית: העדוּת כי אלוהים הוא האל היחיד, והעדוּת כי הנביא מֻחַמַד הוא שליחו. אמירת שתי העדויות היא אחת מחמש מצוות היסוד באִסלאם, אשר כל מוסלמי חייב בה פעמיים ביום. (ראו בספר "אל אחד ושלוש דתות", עמ ' 74).

חכמי האִסלאם מסבירים את השמעת נוסח הקריאה לתפילה באוזני היִילוֹד כשאיפה שהמילים הראשונות שישמע יעסקו בגדולתו של אלוהים ויכללו את הראשונה שבחמש המצוות. השמעתו של נוסח זה גם מסמלת את השתייכותו של התינוק לציבור המוסלמי. הסבר אחר הוא שהשמעת נוסח זה באוזניו של היִילוֹד מבריחה את השטן האורב לתינוקות.

לאחר הלידה נוהגים בני המשפחה והידידים לבקר את הורי התינוק או התינוקת, ולברכם בברכות שונות, כגון:

-"שיגדל באושר ועושר תחת כנפיך."
-"שאלוהים יברך אותו."

טקס ה"תַחְנִיכּ"

חובה נוספת היא לערוך לילוד טקס שנקרא "תַחְנִיכּ" (שם הטקס בא מהשורש ח.נ.כ, שמשמעותו - להרגיל, ללמד). האב, או אדם הידוע כירא שמַים, לועס תמר, ומכניס מעט ממנו לתוך פיו של היִילוֹד. מטרת הפעולה היא לחזק את שרירי הפה והלשון של התינוק ולהכין אותו ליניקה. אם אין תמרים, משתמשים במזון מתוק אחר. הטקס מסמל את התקווה שהתינוק יתפתח ובעתיד יוכל לאכול בכוחות עצמו.

יסודו של מנהג זה בסֻנַה, כלומר במנהג הקדוש של הנביא. מסופר על אדם בשם אַבּוּ מוּסַא, מחבריו של הנביא, שנולד לו בן והוא הביא אותו אל הנביא מֻחַמַד. הנביא בירך אותו, העניק לו שֵם, ועשה לו תַחְנִיכּ.

הידעתם?

על מקומו של התמר בטקסים המוסלמיים
לעץ התמר ולפירותיו יש מעמד מיוחד באִסלאם. העיר אלמַדִינַה, שבה התגבשה הקהילה המוסלמית סביב הנביא מֻחַמַד, היא נווה מדבר שגדלים בו עצי תמר רבים. כפות תמרים שימשו כגג למסגד הראשון שהקים הנביא באלמַדִינַה, וגזעי עץ הדקל שימשו לו כעמודים. התמר נחשב לעץ קדוש, הגדל אף בגן העדן. פִּרְיוֹ משמש בטקס התַחְנִיכּ, ולהבדיל, הוא מוּגש בבתי אבֵלים.
התמר הוא המאכל שבאמצעותו שוברים את הצום בערבֵי הרַמַדַֿאן.

טקס העַקֵיקַה

בשבוע הראשון לחייו, התינוק נחשב לפגיע במיוחד. לכן בתום השבוע המוסלמים עורכים לו טקס הנקרא "עַקֵיקַה". הטקס כולל שחיטת כבש, שהיא מעשה סמלי של הקרבת קורבן, קריאת התינוק בשם, ובקשה מן האל שיגן עליו מפני אסונות ומפני השטן. הטקס מקוּשר לצִיווּי האלוהי לאברהם להקריב את בנו ישמעאל, ולכך שאברהם צוּוָה לבסוף לִפדוֹת את בנו באמצעות הקרבת בהמה. הקורבן ניתן על ידי ההורים בשם התינוק.

הטקס נערך בחוג המשפחה המורחבת. לרגל הולדתה של בת שוחטים כבש אחד, ולרגל הולדת בן שוחטים שני כבשים. מבשר הכבש מבשלים מאכלים חגיגיים ומגישים אותם לבני המשפחה. בטקס ה"עַקֵיקַה" נוהגים גם לספר את שערו של התינוק ולתת צדקה בכסף, כמשקל השיער שסוּפּר.

המוסלמים שומרי המצוות מחלקים את הבשר הנִצְלֶה בטקס העַקֵיקַה ל- 3 חלקים: את החלק האחד הם נותנים כצדקה לעניים; את החלק השני הם מעניקים כמתנה לקרובי משפחתם, למיילדת של תינוקם או לאדם שבישר על הולדת התינוק לאביו; ואת החלק השלישי אוכלים בני המשפחה.

‏‏הידעתם?

איך שומרים על התינוק
בנוסף לפדיון התינוק בטקס העַקֵיקַה, קיימים מנהגים עממיים של שמירה על התינוק מפני שֵדים ומזיקים: הצבַת קְמֵעוֹת בקירבתו או הנחת ספר קֻרְאַן ליד ראשו. גם צבעים מסוימים נחשבים למגינים, כמו הכחול, הנחשב למסלֵק את עֵין הרע.

המילה באִסלאם

האִסלאם מחייב לָמוּל את הבנים הנולדים עד הגיעם לגיל 13. בדרך כלל הבנים נימולים עוד ביַנקוּתם.

מקורה של החובה בסֻנַה, באמונה שהנביא מֻחַמַד נולד נימוֹל. חובה זאת מחוזקת על ידי האמונה שאברהם, אבי האמונה באל אחד, נימוֹל בהיותו בן 80 שנה.

ההלכה המוסלמית מתירה רק לגבר שנימוֹל לשחוט בשר. רק גבר שנימוֹל רשאי להתחתן, ורק תפילתו של הנימוֹל מתקבלת על ידי אלוהים, משום שהמילה היא המאפשרת למוסלמי לעמוד בכללי הטהרה הנדרשת לקראת התפילה.

לחלקים נוספים מתוך הפרק:

ביהדות: "הוא יברך את האישה היולדת"
בנצרות: "ברוך פרי בטנך"
באִסלאם: "שיגדל באושר ובעושר תחת כנפיך" (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: באִסלאם: "שיגדל באושר ובעושר תחת כנפיך"
שם  הספר: לחיות בארץ הקודש להכיר ולכבד : מעגלי הזמן בשלוש הדתות
מחברים: אמיר, דבורה ; מוסקוביץ, דפנה (ד"ר) ; סואעד, צאלח
תאריך: תשס"ו,2006
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. הספר הוא חלק מהתכנית "לחיות בארץ הקודש" שפותחה במטח בסיוע האיחוד האירופי.
2. כל הציטוטים מן הקֻרְאָן לקוחים מתוך הקֻרְאָן. תרגם מערבית: אורי רובין. 2005. © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור, תל-אביב ולמפה הוצאה לאור, תל-אביב.