וידוי מחבר: איתן בורשטיין

חזרה3

בלטינית confessio מכאן confession באנגלית, צרפתית וגרמנית.
לעתים מכונה גם עונש או חרטה.
בלטינית paenitentia באנגלית penace בצרפתית penitence.

אחד משבעת הסקרמנטים. לפי ההשקפה הקתולית, אם הטבילה היא רחצת החטא הקדמון, הוידוי הוא מירוק החטאים האישיים. לישוע היה הכוח למחול, (מתי ט,3 "נסלחו לך חטאיך"), ואת הכוח הזה העביר באמצעות השליחים לכוהני הדת. סדר הוידוי נקבע בסינוד האויקומני בטרנטו. שינויים נעשו במאה ה-20.

בכנסייה האורתודוקסית הוידוי נושא אופי של שיחה ואין כל תא וידוי. בכנסייה הקתולית ישנה חובה להתוודות לפחות פעם בשנה בפסחא. ביצועו של הוידוי הוא תנאי להשתתפות המאמין בטקס האויכריסטיה. מחילת כהן הדת מוחקת או משכיחה לחלוטין את החטא. ההתחייבות לא לגלות את תוכן הוידוי היא מוחלטת ומכונה חותם הוידוי (באנגלית Confession Seal of נאסר במפורש על כהן הדת לדווח על הוידוי לגורם נוסף, גם אם הוידוי כולל בתוכו התייחסות לאירוע פלילי.

תא וידוי (confessional) קיים, כאמור, רק במבנה הכנסייה הקתולית. הוא עשוי מעץ ומחולק לשני חלקים המיועדים למתוודה ולמוודה וביניהם שבכה ממתכת. המוודה יושב, ואילו המתוודה כורע על ברכיו. צורתו הנוכחית היא מן המאה ה-16 ומיוחסת לבורומיאו.

הוידוי לבש מספר צורות במהלך ההיסטוריה. אחת הידועות שבהן היא האינדולגנציה. לותר ראה באינדולגנציה עיוות וביטל בשלב מאוחר יותר את סקרמנט הוידוי לחלוטין. כאמור סקרמנט זה נעדר מהזרמים הפרוטסטנטים, אשר שוללים לחלוטין את העיקרון שיש צורך בתיווך בין המאמין והאל כדי לזכות במחילה.

להלן סדר הוידוי:

בראשית הוידוי מבקש המאמין מבן שיחו "ברכני אבי כי חטאתי", לאחר מכן בעת קבלת הברכה מהכוהן, הוא מצטלב ופותח בתפילת הוידוי Confiteor = מודה אני: מודה אני לאל הכל יכול, לקדושה (מאושרת) מרים הבתולה הנצחית, לרב המלאכים מיכאל, ליוחנן המטביל הקדוש, לשליחים (אפוסטולים) הקדושים פטרוס ופאולוס, לכל הקדושים ולך אבי, שרבות חטאתי, במחשבה, בדיבורים ובמעשים, לא התוודיתי מזה....(מפרט את התקופה) לא הבעתי חרטה, לא קבלתי מחילה". הוא מפרט את מעשיו או מחדליו ובעת מבוכה מבקש מהכוהן לשאול שאלות, וממשיך:

"אני מאשים את עצמי בכל חטאי ששכחתי ובאלו שביצעתי בעבר ואני מבקש מחילה אם אתה סבור שאני ראוי לכך.

זאת אשמתי, (בלטינית mea culpa) זאת אשמתי, זאת אשמתי הגדולה, ובשל כך, אני מבקש מן הקדושה (המאושרת) מרים הבתולה הנצחית ומכל השאר שנמנו לעיל וממך אבי, להתפלל עבורי אצל אדוננו האל".

הכוהן המוודה מקשיב ואומר לאחר מכן:

"(אני מקווה) שאדוננו ישוע המשיח יתיר אותך (מן החטא), ואני בהתאם לסמכותי, אני מתיר אותך מכל חרם ואיסור, אני מתיר אותך מחטאיך בשם האב, הבן ורוח הקודש, הלוואי וסבלו של אדוננו ישוע המשיח, מעלותיה של הקדושה מרים הבתולה וכל הקדושים כן הטוב שעשית והרוע שסבלת יקנו לך מחילה, חסד גדל והולך ופרס של החיים הנצחיים, אמן !".

בעת קבלת המחילה אומר המתוודה :

"אלוהי, התעצבתי רבות בעולבי בך, כי טוב הנך והחטא מעציב אותך. אני מקבל עלי את ההחלטה שבעזרת חסדך הקדוש לא לעלוב בך יותר ולקבל עלי את העונש (כלומר לומר מספר מסויים של תפילות)".