הסדרי נגישות



ירבעם בן נבט
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

המלך הראשון בממלכת ישראל לאחר פילוג הממלכה בשנת 928 לפני הספירה.

לפי מלכים א, י"א 26, ירבעם היה בן לשבט אפרים, מהעיר צרֵידה, ואמו צרוּעה הייתה אלמנה. הוא היה פקיד בממלכת שלמה, הממונה על בניית המילוא בירושלים, ושלמה הפקיד אותו "לכל סבל בית יוסף", כלומר, על כל עובדי הכפייה והמס מאפרים וממנשה שגוייסו לבנייה הממלכתית.
ירבעם מרד במלך שלמה (כנראה כמחאה חברתית על ניצול העם); הוא זכה לנבואה מפי אחיה השילוני בה הובטח לו השלטון; ירבעם נאלץ לברוח מפני שלמה למצרים, ושם ישב עד מות שלמה (מלכים א, י"א 40); רק כשהתאסף העם בשכם להמליך את רחבעם שב ירבעם ממצרים (שם, י"ב 3-2, 12) כדי להשתתף במשא ומתן עם רחבעם (דברי הימים ב, י' 12).
אחרי שזקני ישראל הכריזו על ניתוקם מרחבעם ומבית דוד התפלגה הממלכה, וירבעם הומלך על ידי אסיפת הזקנים על כל ממלכת ישראל (מלכים א, י"ב 20).
ירבעם נקט בשורה של פעולות שבאו לחזק את ממלכתו וזכו כנראה בתמיכת זקני העם (מלכים א, י"ב 33-25): הוא ביצר את שכם הבירה; חידש מרכזי פולחן קדומים בדן ובבית אל, בגבול הצפוני ובגבול הדרומי של ממלכתו, כדי שלא יעלו ישראל לירושלים; הציב בהם את עגלי הזהב כדי לנתק את הקשר של המאמינים ממקדש ירושלים; סילק לוויים וכוהנים אוהדי בית דוד ממשרתם וחידש שירות של כוהנים "מקצות העם", מכל השבטים ולא מלוי; יצר חג חדש בחודש השמיני, ויש אומרים שזה חג סוכות חלופי, שמועדו מתאים יותר לאזור ממלכת הצפון. נראה שבכל מעשיו מנסה ירבעם "להחזיר עטרה ליושנה", ולחדֵש מסורות ומנהגים ישנים שנתבטלו, ואפשר להניח שזכה בתמיכה מאוד רחבה למעשיו.
מלכותו של ירבעם לא האריכה ימים. אחיה מנבא לו אובדן שלטון בשל חטאיו (מלכים א, י"ד), ושישק מלך מצרים אמנם עלה על ישראל וכבש בה ערים רבות (מלכים א, י"ד 28-25).
חטאיו של ירבעם, לפי המְספֵּר של ספר מלכים, הם בעיקר שני עגלי הזהב שבנה בדן ובבית אל, וקביעת המועדים החלופיים לחגים. אלה הפכו ל" ציון" שמעניק המספר למלכים שעשו הרע בעיני ה' והלכו "בחטאות ירבעם בן נבט" (מלכים ב, י"ג 2).

לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
ירבעם בן נבט


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא