בתל מבורך, השוכן על הגדה הדרומית של נחל תנינים, נתגלתה צלמית נחש מברונזה בשכבה מתקופת הברונזה המאוחרת. הצלמית נתגלתה במבנה מקודש ולכן ניתן לקשור את הצלמית לפולחן. לנחש גוף מפותל שנועד לתת לו מראה חי, ראשו של הנחש לא נשתמר בשלמותו, אך ניתן להבחין בעיניים. לא ניתן להבחין בשרידי חומר יקר יותר, זהב לדוגמה, בהם אולי ציפו את הנחש בעבר, ונראה כי בדומה לנחש הנחושת במקרא אף נחש זה נעשה מחומר פשוט.
נחשים דומים לנחש מתל מבורך, עשויים אף הם מנחושת או ברונזה נתגלו באתרי פולחן מהתקופה הכנענית ונראה שפולחנם רווח באזור. במספר מקומות פולחן נתגלו תבליטים של נחשים על הקירות, כמו כן ניתן למצוא נחשים המעטרים כלים, מַקטרים לדוגמה. נחשים נתגלו גם בחצור ובתמנע בתוך המקדשים, לכן ניתן להניח ששמשו במשמעות פולחנית.
נחש הנחושת מופיע בסיפור יציאת מצרים. לאחר שהעם הוכה על ידי נחשים כעונש על תלונותיהם, נענה ה' לבקשת הסליחה שלהם ומשה נתבקש ליצור נחש מנחושת שתפקידו להציל את מי שהוכש על ידי נחש (במדבר כא, ט).
נחש הנחושת מוזכר שוב בהקשר של פולחן אותו קיימו תושבי יהודה, כנראה בהשפעת עמי האזור. חזקיהו פעל כנגד פולחן זה ובספר מלכים ב, יח, ד מסופר שהוא "כִתַּת" את נחש הנחושת כיוון שהעם קיטר לו.
|
