הערות שוליים:
16. ה-WB מתרגם את `h.t` במלה Leib. במקבילה הישירה בין הוראת אמנ-מ-אפת (10 – 3,9) ומשלי כב, יח 'תירגם' המחבר העברי את המצרית `hnw h.t` במונח 'בטן'. אנו הלכנו כאן בעקבותיו וכך תרגמנו את `h.t`. בספרות המחקרית ובתרגומים הלועזיים של היצירות המצריות אין תמימות דעים לגבי התרגום של `h.t`. בעוד ה-WB קורא Leib, מתרגמת ליכטהיים לעתים belly ולעתים body. בתרגום מבחר יצירות מצרים, שראה אור בעריכת (The Literature of Ancient Egypt, Yale 1972) W.K. Simpson מופיעים תרגומים שונים: body, insides, soul; ואילו בתרגום Das Weisheitbuch des Amenemope, Kopenhagen) H.O. Lange 1925) Inners, Leib
17. למשמעויות השונות של המונח 'בטן' במצרית ובעברית המקראית ראה: שצ'ופק (לעיל, הערה 1), עמ' 275-273.
18. ראה: א' כהנא, ספר משלי, על הכתוב; וכן: מקן (לעיל, הערה 7), עמ' 520-519.
19. כך מפרש כהנא. לפירוש שונה ראה: מקן, שם, עמ' 547. לתיאור המקראי השווה את תיאור האל אנוביס כ'פותח בטנים ויודע מה שבתוכם' (בכתובת בקבר מתבי, שושלת 19; לפי: 3, 357 III WB,).
20. כך לפי נוסח השבעים. מקן, שם, עמ' 540 מפרש בדרך שונה.
21. יש המפרשים כאן `h.t` לא 'בטן' אלא 'גוף' וקוראים 'קופסה של גוף', דהיינו בית החזה שצלעותיו נמשלו לקופסה, שבה מונח הלב. אולם גם אם מקבלים פירוש זה בטכסט המצרי לא תהיה בכך משום מניעה להניח, כי הסופר העברי הבין את `h.t` במשמעות בטן; שהרי `h.t` מובנו במצרית הן חלל הגוף (Leib) הן אבר עיכול (מעיים).
22. כך בהוראת אמנ-נח-תה 12, מאחלים לשוליית הסופר שיהיה בקי בספרי 'בית החיים' (בית-הספר) במלים אלה: 'היה כמו קופסה של ספרים' (hni n sš.w) בתוך: Urk IV 1015 ,17. הפקיד הוא 'קופסת המלך, המכילה את עצות שתי הארצות' (מצרים העליונה ומצרים התחתונה). אשר לזיקה שבין הביטוי 'קופסת בטן' באמנ-מ-אפת ו'חדרי בטן' במשלי, טען בשעתו (Melange Biblique Robert, 1957, p. 261) E. Drioton, כי הביטוי 'קופסת בטן' באמנ-מ-אפת זר לתפיסה המצרית; לדעתו, הביטוי הוא תרגום מהשמית 'חדרי בטן'. הוא מסתמך על העובדה, כי הדטרמינטיבה של `hn` באמנ-מ-אפת היא ציור בית ולפיכך מדובר כאן ב'חדר'. אבל ציור חדר כדטרמינטיבה למלה `hn` מצאנו אף במקורות מצריים אחרים, שבהם אי-אפשר לטעון להשפעת שמית על המצרית (ראה: WB, II 491, 18 – כתובת מימי השושלת העשרים וחמש). ניתוחנו מראה, כי מטפורת הבטן כמושב הלב היתה רגילה ושכיחה במחשבה המצרית. אי לכך מקבלים אנו את דעתו של (RB 68 [1961], pp. 394-400) B. Couroyer, שיצא נגד דריוטון באומרו, כי התיאור הנ"ל תואם את 'התפיסות האנטומיות והפסיכולוגיות של המצרים'. דעה דומה הביע R. J. Williams (JEA 47 [1961], p. 103)
23. אסמכתה לתפיסת המצרים את הבטן כמשכן הלב יש אולי אף במונח המצרי המציין את ה'קיבה' - `r3 (n) ib`, מלולי: הפתח של הלב.
24. במכתב מאוסף גולנישף 11, 1 וכן אדפו 272 I – 'לבך יציב בתוך קופסתו' (לפי: WB, II 492,2).
25. המונח המקביל העברי הוא כנראה 'קירות לב' שבירמיה ד, יט.
26. החכמה יודעת על דרך בניית בתים, אך לא על מבנה בית-הספר, שאינו נזכר במקרא. תיאור בניית בית חוזר בספר משלי, השווה: משלי ט, א ואילך; יד, א; כד, ג-ד, כג; קהלתי, יח; ועוד. לעומת זאת, עד היום לא התגלה בממצאי החפירות הארכיאולוגיות בארץ-ישראל בתקופת המקרא מבנה שאפשר לזהותו בביטחון כמוסד בית-ספר. לפיכך סביר להניח שבימי בית ראשון היה מוסד כזה בישראל נספח למקדש, או למבנה הארמון, וקשה ליחס לו את הרמה הטכנית הגבוהה והאמצעים המשוכללים, שעמדו לרשות הסופר המצרי; השווה: T. N. D. Mettinger, Solomonic State Officials, pp. 140ff.