מבואות : הצומח [השרון]

חזרה3

במישור חוף השרון נמצאות כמה יחידות צומח: יער פרק של חרוב מצוי ואלת המסטיק נמצא בחולות מיוצבים. שרידי יער פרק של אלון התבור נמצאים בשרון, על קרקעות חמרה. בתות וגריגות נמצאות על רכסי כרכר וגבעות חמרה. על קרקעות הגרומוסול, או קרקעות החול חמרה שבעיבוד חקלאי, נמצא צומח סגטלי. צמחי מים וביצה נמצאים לאורך נחלים, מעיינות וביצות.

הצומח על חולות מיוצבים

בשטחי החול המיוצב באזור מכמרת-קיסריה ועל גבעות הכרכר של הרכס התיכון בצפון השרון גדלה חברת הצומח של חרוב מצוי ואלת המסטיק. תצורת הצומח שבונה חברה זו היא יער פרק, שאופייניים לו עצים בודדים של חרוב וכרים של אלת המסטיק וביניהם קרחות נרחבות, המכוסות צומח עשבוני צפוף.

שיעור הכיסוי הכולל של הצומח הוא רב – כ-90% - אך רק כ-20% מהשטח מכוסים בשיחים ובעצים. החרוב רגיש לרסס מי הים ולרוחות, ובקרבת החוף נופו מקבל צורת "דגל". האלה אינה רגישה לרסס מי הים והיא גדלה גם סמוך לקו המים.

ייחודה של חברה זו הוא במלוויה האופייניים, השונים מאלו של חברת החרוב ואלת המסטיק שבשפלה ובמורדות ההרים. עם המלווים נמנים מטפסים שונים וצמחים עשבוניים של קרקעות קלות. באזור מכמרת

גדלים, נוסף על חרוב ואלת המסטיק, גם שרביטן מצוי, אטד אירופי, פרסיון גדול, פיגם מצוי, דלעת-הנחש המצויה, פואה מצויה, אספרג ארך-עלים וכן בלוטה פלשתית. בקרחות שבין העצים גדלים דרדר הקורים, לשון-הפר המגבבת, שמרר בואסיה, אלמות הכסף, מרסיה יפהפיה, לוטוס שעיר, חמעה עטויה, כרוב החוף, גזר החוף, קחוון שחר-המצים, קחוונית מצויה, ניסנית זיפנית, מקור-החסידה התל-אביבי ומינים שונים של תורמוס, תלתן ואספסת. באזורים של חולות בלתי יציבים גדלים שיחים של לענה חד-זרעית ורותם המדבר.

החברה החופית של החרוב ואלת המסטיק כיסתה, כנראה, לפנים שטחים נרחבים במישור החוף המערבי בקרבת הים. לדעת החוקרים מ' זהרי ואורשן לא היתה תפוצתה קשורה לקרקע מסוימת, והיא גדלה גם על חול מיוצב, גם על כרכר וגם על חול חמרה. באזורים רבים נהרסה החברה כתוצאה מחדירת חולות - הכיסוי בחול גורם להתנוונותם של עצי החרוב ואלת המסטיק.

במקומות אחרים נהרסו כנראה עמדי החברה בשל תהליכי סחף הקרקע, שגרמו לחשיפת השורשים ולתמותת העצים. חברות החרוב בארץ נשמרו בדרך כלל מפני כריתה והרס בתקופות ההיסטוריות בגלל פרי החרוב.

הצומח על רכסי הכרכר

תצורת הצומח השלטת ברכסי הכרכר בשרון היא בתה ים-תיכונית או חורש פתוח. זהו צומח מגוון מאוד, המושפע מטיב הקרקע, מעומקה ומהמפנה שבו הוא גדל. לפיכך הוא נמצא בפסיפס של חברות צומח, שכל אחת מהן גדלה לעתים באזורים מצומצמים יחסית. על הרכס המערבי של הכרכר גדלה בתה ים-תיכונית חופית, בליווי כמה צמחי חוף. הצומח על רכס זה מושפע יותר מקרבת הים מאשר מטיב הקרקע, ונמצאים בו רק צמחים עמידים לרסס מי הים.

ברכס הכרכר התיכון וברכס הכרכר המזרחי מבחינים בין כרכר פריך וחולי ובין כרכר קשה עם נרי. בכרכר הפריך שליטים צמחי שמשון סגלגל ושברק צר-עלים – בגבעות רמת גן, רמת אביב וכדומה. בכרכר הקשה נמצאת בתה חופית של חברת קורנית מקרקפת וזקנן שעיר. באזורים אחרים של כרכר קשה, או על כתמי חמרה, נמצאת בתה עם צמחי סירה קוצנית ומתנן שעיר. במדרונות צפוניים, בכיסי קרקע או לרגלי רכסי הכרכר, מוצאים כתמי גריגה עם צמחי קדה שעירה ולטם שעיר.

חלוקה זו היא כללית ביותר. לעתים אפשר למצוא באותה גבעת כרכר עמדים של כל אחת מהחברות האלו.

הצומח על קרקעות החמרה

כאן יש להבדיל בין הצומח כיום לבין הצומח לפנים. יש בידינו עדויות רבות לכך שעד ראשית המאה ה-20 היה יער אלון התבור נפוץ על קרקעות החמרה בשרון. יער זה נכרת בעת מלחמת העולם ה-1 ואחריה, וכיום נותרו ממנו רק שרידים.

חברת הצומח השלטת כיום בקרקעות החמרה שאינן מעובדות היא חברת חילף החולות ודרדר הקורים. חברה זו יוצרת תצורה של בתה עשבונית, שמרובים בה צמחים חד-שנתיים, המיקריפטופיטים וגיאופיטים. בכמה מקומות נמצאים על החמרה כתמי בתה של סירה קוצנית, גריגה של קדה שעירה או עצי אלון התבור.

בחברת חילף החולות ודרדר הקורים אפשר להבחין בכמה וריאנטים. הגורמים לקיומם הם בעיקר תכונות הקרקע וצורת עיבוד השטח. על חול ועל רגוסול חולי נמצאת חברה זו בלוויית צמחי חול אופייניים, כגון לענה חד-זרעית, גזר החוף, כרוב החוף, חמעת ראש-הסוס, לשון-הפר המגבבת, עכנאי שרוע, תורמוס ארצישראלי, תורמוס צר-עלים, לחך מלבין, סביון אביבי, ניסנית זיפנית ושמרר בואסיה.

על חמרה חולית גדלים, נוסף לחילף ולדרדר הקורים, גם תורמוס ארצישראלי, תורמוס צר-עלים, צבעוני השרון, אירוס הארגמן, בן-סירה מיבל, עכנאי שרוע, לשון-הפר המגבבת, תגית קיצית, אלית המפרק, בן-חטה שרוני, בן-חטה אריכא, מקור-החסידה הארצישראלי, שום תל-אביבי, תלתן דו-גוני, אלקנת הצבעים ועוד.

כאמור, אופייני לבית גדול זה ריבוי צמחים חד-שנתיים. נמצאים בו הרבה צמחים אנדמיים, כגון דרדר הקורים, תורמוס ארצישראלי ואירוס הארגמן. תנאי הנביטה כאן טובים, ושיעור הכיסוי הצמחי, בעיקר בחורף, הוא גבוה מאוד - 100%-95%. בשטחים המעובדים מופיע הוואריאנט הסגטלי של חברת החילף והדרדר, שאופיינית לו הקחונית המצויה.

באזורים מסוימים מופיעים על חמרה חרסיתית וקשה כתמי גריגה של קדה שעירה. ליד בית ליד מלווה גריגה כזאת בצמחים כגון מתנן שעיר, לטם שעיר, לטם מרוני, סירה קוצנית, קורנית מקרקפת, לטמית ערבית, לטמית דביקה, שמשון סגלגל, אזוביון דגול, צבעוני השרון, שפתן מצוי, שום תל-אביבי ומצלות מציצות. כתמי הגריגה הם שרידי חברת הצומח של אלון התבור; הם היו שלב בסוקצסיה שסיומה בקלימקס של יער אלון התבור. כיום מתפתחים עמדי הגריגה על קרקעות חמרה שאינן מעובדות במשך תקופות ארוכות, כגון בשטחי שמורות טבע.

שרידים של חברת אלון התבור מופיעים במספר מצומצם של מקומות - ליד פרדס חנה, כפר יונה, תל מונד ועוד. עצים בודדים פזורים בכל השרון, מפתח תקוה צפונה. כאמור, יצר אלון התבור בשרון בסוף המאה ה-19 יער פתוח, שהשתרע על פני שטחים נרחבים. במפה משנת 1880 מסומנים גבולות היער מנחל ירקון בדרום עד אזור פרדס-חנה-כרכור של ימינו בצפון. היער נכרת ברובו, כנראה בתחילת המאה ה-20, והחוקר אלכסנדר איג מצא עדיין ב-1930 באזורים רבים התחדשות של אלונים מגדמי עצים קדומים.

יער אלון התבור של השרון היה יער חד-מיני, עם מרחקים קצובים בין עץ לעץ. הנלווים על עצי אלון התבור היו כנראה שיחים ובני שיח. ליד כפר יונה אפשר עדיין למצוא צמחים מלווים כגון אזוביון דגול, לטם שעיר, לטם מרווני, מתנן שעיר, קדה שעירה, סירה קוצנית, בן-חצב יקינתוני, בן-סירה מיבל, תגית קיצית, גרניון גזור וצברת ההרים. החוקר איג סבור, שחילף החולות יצר כאן תת-יער, והיה נפוץ במרווחים שבין עצי האלון, ואילו החוקר זהרי מניח, שחברת החילף והדרדר נפוצה באזור קרקעות החמרה בשרון רק לאחר השמדת יער אלון התבור.

הצומח על קרקעות הגרומוסול

המישורים האלוביאליים במישור החוף מעובדים בחלקם המכריע, כלומר הצומח הראשוני בהם כנראה כבר הושמד בתקופות ההיסטוריות וכיום לא נשאר ממנו שריד. הקרקע פורייה, כמות החומר האורגני בה רבה והיא בעלת כושר נשיאה גבוה.

הצומח של קרקעות הגרומוסול כיום הוא צומח של שדות מעובדים - צומח סגטלי, וחברת הצומח השלטת בו היא חברת ינבוט השדה וחוח עקד. זוהי חברה של עשבים רעים, המלווה גידולים חקלאיים או נמצאת בשטחים הנתונים במשטר של עיבוד חקלאי. בין הצמחים האופייניים לה נמצאים חד-שנתיים חורפיים, כגון טורים מצויים, חרדל השדה, אמיך קוצני וסלק מצוי. בסוף האביב ובקיץ מופיעים צמחי חוח עקד, עלש מצוי, אמיתה קיצית, נורית השדה, גזר זהב, קרטם דק, הגה מצוי, ינבוט השדה, לשישית הצבעים, פרע מסלסל ועוד.

בשדות מושקים נמצאת חברה סגטלית שונה, שהצמחים האופייניים לה הם רגלת הגנה, ירבוז מפשל, ירבוז מצוי, קיצת מסלסלת, זיפן מצוי, דחנית השלחין, גמא הפקעים, יבלית מצויה, דורת ארם-צובא ועוד.

חלק מהצמחים הסגטליים מופיעים כיום רק בשדות מעובדים, ובית הגדול הראשוני שלהם אינו ידוע. לעומת זאת, בית הגדול הראשי של ינבוט השדה והגה מצוי הוא שולי מלחות באזור ים המלח ובקעת הירדן. משם הגיעו צמחים אלה לקרקעות האלוביאליות המעובדות. לעתים גדלים בשולי השדות גם עצי שיזף מצוי או שקמה.

על קרקעות גרומוסול הידרומורפי ובשקעים חסרי ניקוז שבהם נוצרות ביצות גדלים צמחי ביצה, כגון מיני גמא, קנה מצוי ואגמונית הכדורים. על גדות הנחלים ובשטחי ההצפה שלהם נמצא צומח הידרופילי.

קראו עוד:
מבואות : גבולות וגיאומורפולוגיה [השרון]
מבואות : הצומח [השרון] (פריט זה)
מבואות : החי [השרון]
ראו מפה: השרון