ההיסטוריה של ההתעמלות האולימפית מחברת: אורלי פיישטר

חזרה3

מתעמלים בעת העתיקה

ההתעמלות מלווה את התרבות האנושית זה אלפי שנים. ציורים שנמצאו במצרים העתיקה, שבהם נראות אקרובטיות מופיעות בפני האצולה הפרעונית, מתוארכים עד 5,000 שנים לפני הספירה. במאה השנייה לפני הספירה התפתחה בכרתים אמנות הקפיצה מעל שוורים והשתתפו בה גברים ונשים כאחד. האתלט היה רץ לקראת השור, תופסו בקרניו, מטיל עצמו באוויר מעליו תוך ביצוע תנועות שונות עד שהיה נוחת על גב השור ואחר כך יורד ממנו. מיותר לציין כי בספורט זה אירעו מקרי פציעה ומוות רבים.

הפילוסופיה היוונית ראתה את הגוף כמקדש לנשמה, שהדרך לתחזקו היא ההתעמלות ושאר מקצועות הספורט. ענפי הספורט היווני כללו ריצה, קפיצה, זריקה, התעמלות ועוד. היוונים בנו אולמות התעמלות גדולים שכונו גימנסיות לאימוני החינוך הגופני, ותכננו מערכת של פעילויות גופניות לאתלטים ולכלל הציבור. עם הזמן נזנחו אלה לטובת תחרויות הספורט. הרומאים, שכבשו את יוון, אימצו את מרבית אמונותיהם ומנהגיהם, ביניהם גם את מקצוע ההתעמלות שאותו פיתחו ואף השתמשו בו לאימון הלגיונות הצבאיים לקראת מלחמה. עם שקיעתה של רומא, פחת גם העניין בהתעמלות.

התעמל למען עצמך והתעמל למען ארצך

בתקופת הרנסנס החלה פריחה מחודשת ובשלהי המאה ה- 18 הוצגה ההתעמלות כמקצוע. אז גם פורסם ספרון התעמלות של גוטס מות' הגרמני, שתורגם למספר שפות.

בתחילת המאה ה- 19 הופיעו שתי אסכולות שונות להתעמלות.

האחת, של השוודי פר הנריק לינג, שייסד את המכון המרכזי להתעמלות בשטוקהולם ב- 1813. לינג התבסס על העקרונות של מות' ופיתח התעמלות שמטרתה להטיב את בריאות המתעמל על ידי שמירת גמישות הגוף וחיזוקו, תוך הקפדה על החן והזרימה החופשית של התנועות. ההתעמלות כללה תרגילי סדר ומשמעת, תרגילי עיצוב וייצוב הגוף, שיווי משקל ותרגילים שכללו ריצה, קפיצה, טיפוס, זריקה ועוד.

האסכולה השנייה פותחה בידי הגרמני פרידריך לודוויג יאן, שראה בהתעמלות אמצעי לחיזוק בטחונו העצמי של המתעמל ודרך לשפר את מורל בני ארצו בדרך לשחרור הלאומי. יאן המציא ופיתח מספר מכשירים המשמשים אותנו עד היום וביניהם המתח, הקורה, המקבילים, סוס הקפיצות ועוד.

מעריצים רבים שנהו אחר שתי השיטות השונות, הפיצו אותן ברחבי אירופה, ומועדוני ספורט ואולמות התעמלות קמו בכל מקום. ב- 1881 הוקמה האגודה האירופית להתעמלות שהפכה אחר כך לפדרציה הבין-לאומית להתעמלות. היה זה ארגון הספורט הבין-לאומי הראשון.

המהגרים מאירופה הביאו עמם לארצות-הברית את אהבתם לספורט ואולמות התעמלות החלו לפרוח גם ביבשת החדשה. הפופולריות הרבה של ענף ספורט זה הכניסה אותו למשחקים האולימפיים כבר באולימפיאדת אתונה ב- 1896.

התעמלות במשחקים האולימפיים

באולימפיאדה הראשונה של העת החדשה (1896) התחרו גברים בלבד ומתעמלי הנבחרת הגרמנית קטפו את מרבית התארים. רק ב- 1928 השתתפו לראשונה גם נשים בתחרויות ההתעמלות. אולם עיקר הפופולריות של הענף החלה עם הופעתם של המתעמלים והמתעמלות מברית המועצות והמתעמלים היפנים באולימפיאדת הלסינקי ב- 1952, שהביאו עמם רמת תרגילים מתקדמת ומרתקת. הבולטים ביניהם היו הסובייטים ויקטור צ'וקרין ולריסה לטינינה, שצברה 18 מדליות אולימפיות בשלוש אולימפיאדות רצופות – הישג שאין לו אח ורע בענף ספורט אולימפי כלשהו. המתעמלים היפנים הציגו תרגילים חדשים שהפגינו תעוזה, כוח רב ומיומנות רבה. הם גם זכו בכל תחרויות הקרב-רב הקבוצתי באולימפיאדות של 1960-1976. אחד הבולטים שביניהם, המתעמל מיצוקו צוקהרה, ביצע באולימפיאדת מינכן תרגיל על המתח שהדהים את השופטים ואת הקהל כאחד במקוריותו ובאומץ שנדרש לביצועו. התרגיל, הנקרא עד היום על שמו, זיכה את צוקהרה במדליית הזהב.

בשנות ה- 70 חל מהפך נוסף עם הופעת המתעמלות בנות-העשרה קלות-המשקל מברית המועצות ומרומניה, שביצעו תרגילים עוצרי נשימה וריתקו את עיני הצופים בעולם. אולגה קורבוט, חביבת הקהל באולימפיאדת מינכן ביצעה היפוך לאחור על הקורה וגרמה למהפכה במכשיר זה. ארבע שנים מאוחר יותר הופיעה אחת מאגדות ההתעמלות הגדולות ביותר - נאדיה קומנצ'י מרומניה. הצעירה בת ה- 14, במשקל 39 ק"ג ובגובה 1.50 מ', זכתה לראשונה בהיסטוריה בציון "10" על תרגיליה המושלמים.

תחרויות הנשים כיום כוללות 4 מקצועות: תרגיל קרקע, סוס קפיצות, מקבילים מדורגים וקורה. התעמלות הגברים כוללת 6 מקצועות: תרגיל קרקע, סוס סמוכות, טבעות, סוס קפיצות, מקבילים ומתח. מקצוע ההתעמלות האומנותית הוא לנשים בלבד.

קראו עוד בנושא:
אולימפיאדה
המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה