השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : הסוכן מחברים: פרופ' יצחק אבישור; פרופ' מיכאל הלצר

חזרה3

מקור המילה בשפות השמיות הוא מ-ŠA.GIN השומרית והוא מתקופת אור III (מאה ה-כ"א לפנה"ס) המציינת את אחד המשגיחים הגבוהים במשקים ה'מלכותיים מקודשים'. המילה עברה לשמית-מערבית כ-sākinu המופיעה לראשונה בטקסטים מאללח' (שכבה VII), מהמאות י"ח-י"ז לפנה"ס (Lipinski, 1973, 191-207). יותר מאוחר ה-sākinu מופיע גם בכתובות של השליטים הכנעניים במכתבי אל-עמארנה ובתעודות מאוגרית. מלבד הכתיב sa-ki-nu הפונטי המילה נכתבה במערב אסיה גם בשומרית MAŠKIM בד"כ קוראים את השומרוגרמה הזאת rabisu, אבל בכנען במאות הי"ד-י"ג לפנה"ס קוראים אותה sakinu (Lipinski, 1973, Buccellati, 1963) הפונקציות שממלא הסוכן ידועות לנו היטב מהנתונים על ה-sākinu באוגרית. באוגרית היה – sākin māti "סוכן הארץ", ז"א השר המלכותי הגבוה ביותר, שתפקידו היה בתחום יחסי החוץ והפנים. בידיו היה גם ניהול ההתקשרויות הבין-לאומיות, המכס, ובפנים הארץ הוא היה הממונה על כל הפקידים (Heltzer, 1982, 149-150). מאותו זמן מאוגרית ידוע לנו על "סכן בת המלך" וגם sākin bît šarrati ושניהם פירושם "סוכן בית המלך" ו"סוכן בית המלכה" (המלכה-האם = הגבירה) (Heltzer, 1982, 149-150). "סוכן בית המלכה" מכונה לפעמים גם כ-abarakku. במסופוטמיה המונח היה מציין את הממונה על המשק המלכותי (AHW, 36 ;CAD, A I, 32-35) ⁹⁸. יתכן שאחרי ירידת הציביליזציה הכנענית ובמיוחד של ערי-מדינות בתקופת הברונזה המאוחרת וכינון מחדש של מדינות בתחילת האלף הראשון לפנה"ס איחד התפקיד של הסוכן גם את תפקידיו של "אשר על הבית", דבר שנתן לו מעמד וחשיבות כראשון ליד המלך. "הסכן" ידוע לנו מכתובת אחרם מגבל מהמאה ה-י' לפנה"ס (אבישור, 1971, 2; 165-157), 2 KAI N0. ומאוסטרקאות מצידון (Vanel, 1967, 61-67). כמו כן בכתובת ארמית מחמת מהמאה הט' לפנה"ס מופיע אדנלרם סכן בת מלכא (KAI, II, 201), והוא אף נזכר בכתובת מקפריסין מהמאה הח' לפנה"ס, שחוברה בשמה של סכן קרת-חדשת עבד חרם מלך צדנם (CIS, I, 5 = KAI, 31). נראה לנו שבישראל ויהודה השימוש במונח "אשר על הבית" היה יותר נפוץ מאשר במונח "סוכן" והוא היה דומה ללפי הפונקציות ל"הנזיר הגדול" שנהג בכליפויות האיסלאם. באוגרית מופיע גם (Heltzer, 1982, 141-149) sākin bîti ואותו תפקיד ל-sākin bîti כממונה על הארמון ומשק מלכותי בנוזי-ארפח'ה (Yankovska, 1969). לפי זה נראה ש"אשר על הבית" ביהודה וישראל מילא את התפקיד הכי גבוה בממלכה במקביל לתפקיד הסוכן באסיה המערבית הקדומה. קשה לקבוע אם "אשר על הבית" בזמן שלמה, ז"א במאה הי' לפנה"ס כבר הגיע למדרגה כה גבוהה בממלכה. יתכן שגם תפקיד זה עבר התפתחות מסויימת מזמנו של שלמה ועד נפילת יהודה ב-586 לפנה"ס (ייבין, 1970, 172-174).⁹⁹ גם החומר מהמקרא והממצאים האפיגרפיים מסייעים לנו בהבנת חשיבותו של תפקיד הסוכן, שאולי זהה עם התפקיד "אשר על הבית" ביהודה ובישראל.

לחלקים נוספים של המאמר:
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : מבוא
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : המזכיר
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : כהנים
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : הסופר
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : בן המלך
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : אשר על המס
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : רע המלך
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : אשר על הבית
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : הסוכן (פריט זה)
השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם : על הצבא