הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות


הגלולה למניעת הריון : 1955
מחברת: רות ז'ורגי


עופרים
חזרה3

לפני שהיו אמצעים בטוחים למניעת הריון, אישה בוגרת יכולה הייתה לעשות מעט מאוד כדי להימנע מלהרות, אם הייתה פעילה מינית. השיטות המודרניות למניעת היריון מאפשרות לזוגות לקבוע מתי ללדת ילדים ולפקח על גודל משפחותיהם. הגלולה למניעת היריון הוא אחד מאמצעי המניעה הקלים והמהימנים ביותר לשימוש.

מניעת ההריון באמצעות תמרון ההורמונים שבגוף הייתה בלתי אפשרית עד שכימאי אמריקני, פרסי לבון ג'ולין (1899-1975) מצא שתוצר לוואי של שמן פולי הסויה יכול לעבור שינוי, ולהיות שווה ערך להורמון המין הנשי, פרוגסטרון. הורמון זה מווסת את תהליך הביוץ - שחרור הביציות משחלות האישה. לאחר מכן, גילה רסל מרקר, בשנות הארבעים של המאה ה-20, שגם תמצית של יאם (מין בטטה) אפשר להפוך בקלות לפרוגסטרון. דוגמית מהתמצית נשלחה לביולוג האמריקני גרגורי פינקוס (1903-1967). בשנת 1955 גילה פינקוס שאם ניטל הפרוגסטרון בצורת גלולה, ימנע החומר הכימי את הביוץ. בעוד שפינקוס עצמו לא היה מעונין בפיתוח דרך חדשה למניעת הריון, ניצלה את התגלית מרגרט סנגר (1883-1966), סניגורית הפיקוח על הילודה, והחלה לתכנן תכניות.

סנגר מצאה עבור פינקוס מימון כדי לחקור את תהליך המנגנון ההורמונלי של ההריון, ונערכו ניסיונות מעבדה בבוסטון ובפורטוריקו. בשנת 1957, אושרה "הגלולה" לשימוש בארה"ב. היא נלקחת פעם ביום, ובמהרה הפכה לשיטה הפופולרית ביותר לפיקוח על הילודה בקרב הנשים בארה"ב. בד בבד עם האמצעים המודרניים למניעת הריון, התחולל שינוי בגישות החברתיות בנוגע למין בשנות השישים של המאה ה-20. אחת התוצאות הייתה עלייה משמעותית במספר מקרי המחלות המועברות במגע מיני, בעשרות השנים הבאות. בגלל פחדים חדשים שהתעוררו בעקבות מגפת האיידס, במהלך שנות התשעים של המאה ה-20, שוב הפכה התנזרות לנוהג משותף לגברים ונשים כאחד.

בשנת 1991, אישר מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) את השימוש ב"נורפלנט", אמצעי מניעה המושתל מתחת לעור בצדה הפנימי של הזרוע. השתל מורכב משש שפופרות גמישות, בגודל גפרור, המכילות גרסה מלאכותית של פרוגסטרון, הנקראת פרוגסטוגן. היא שווקה באיטיות ובקביעות במשך תקופה של חמש שנים. התרופה עוצרת את תהליך הביוץ, מעבה את ריר צוואר הרחם, ומונעת מהזרע להגיע אל הרחם. במקביל אושר שימוש חדש בגלולות למניעת הריון, כשיטה של מניעת הריון לאחר משגל ("הבוקר שלמחרת"), על-ידי FDA בשנת 1997.

השיטות ההורמונליות למניעת הריון שינו את חיי הנשים, אך היו להן תופעות לוואי חמורות כגון בחילות, עלייה במשקל, ונטייה מתגברת להתהוות קרישי דם. עם זאת הן יכולות גם להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השחלות, ציסטות בחזה ותסמונת קדם וסתית (PMS). בדומה לתרופות רבות המצריכות מרשם רופא, נשים חייבות להיוועץ ברופאיהן לפני שהן מחליטות להשתמש בגלולה.

ביבליוגרפיה:
כותר: הגלולה למניעת הריון : 1955
שם  הספר: 100 ציוני דרך ברפואה ששינו את העולם : אנציקלופדיה
מחברת: ז'ורגי, רות
עורכת הספר: ערמון, ענת
תאריך: 2005
בעלי זכויות : עופרים
הוצאה לאור: עופרים
הערות: 1. תרגמה מאנגלית: שרי שפירא - ספונר.