 |
|
 |
|
חילופי כינויים
מחבר:
גשר מפעלים חינוכיים
|
|
 |
|
 |
|
 |
המְספר המקראי מדבר על גיבוריו בכינויים ובתארים שונים. חילוף הכינויים הוא תכסיס ספרותי שבאמצעותו מבטא המספר את יחסן של הדמויות שבסיפור זו לזו.
למשל, בסיפור על גירוש ישמעאל (בראשית כ"א) מכונה ישמעאל "בן הגר המצרית" – בעיני שרה, "בנו" – בעיני אברהם, "הילד" – בעיני אמו, "הנער" – על-ידי אלוהים. הכינוי משתנה בהתאם ליחסן של הדמויות השונות בסיפור כלפי הדמות שבה מדובר.
בשמות י"ח מוזכר " יתרו חוֹתֵן משה". בתחילה מוזכר השם "יתרו" בתוספת תמורה, כינויים המתארים את מעמדו, יחוסו ואפילו מקצועו ומוצאו – " כוהן מדיין". במהלך הסיפור נותר רק הכינוי "חותן משה", שמבטא את התייחסותו המשפחתית אל משה. השימוש בכינויים מבליט את חשיבותו של משה.
מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
|
