הסדרי נגישות



בכור, בכורה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


גשר מפעלים חינוכיים
חזרה3

הוַולד הראשון של אדם או של בהמה נקרא "בכור". הראשון לאמו מכונה גם "פֶּטֶר רֶחֶם", כלומר, פתיחתו הראשונה של הרֶחם, או: היציאה הראשונה מן הרֶחם.

לבכור היה מעמד חשוב בקרב העמים הקדמונים. בקרב העמים השכנים לישראל היה מקובל להקריב לאלים (בעיקר למוֹלֶךְ) את הבכור, אדם או בהמה - כדי לקבל מהם הגנה וברכה (נוהג זה מופיע, למשל, בסיפור על מלך מואב, שהקריב את בנו בכורו כאשר נלחם בישראל - מלכים ב', ג' 27).
גם בישראל הקדישו את הבכורות לאלוהים: בכור בהמה טהורה הוקרב לאל (ונאכל על ידי הכוהן או על ידי המקריב); בכור בהמה טמֵאה (במיוחד חמור) ובכור אדם - נפדו בכסף (שמות י"ב 2, 12). בכור אדם נפדה מהכוהן, כלומר מהאל, מאז היותו בן חודש ויותר, בחמישה שקלים. טקס "פִּדְיוֹן הבן" הבכור נהוג עד ימינו. סיפורים אחדים במקרא משמרים רמזים להקדשת בן בכור לשירות במקדש, כמו שמואל (שמואל א', א' 11).
על מעמדו המיוחד של הבכור בקרב אחיו אנו לומדים מכמה סיפורים של תקופת האבות: יעקב קנה את הבכורה מאחיו עשו, כדי להיחשב לבכור ולקבל את זכויות הבכור (בראשית כ"ה 34-31); הבכור היה זכאי לברכה מיוחדת של אביו (בראשית כ"ז, מ"ח 13);  בן בכור קיבל פי שניים בירושת אביו, וניתן ללמוד זאת מכך שהתורה אוסרת העדפה של בן האהובה על בן השנואה (דברים כ"א 17-15), וכך גם בחוקי נוּזִי. לעומת זאת, כאשר הבכור היה בן השפחה, לא היתה לו עדיפות על אחיו: לא הוא ירש את אביו, אלא בן הגבירה, גם אם היה צעיר יותר (כמו במקרה של יצחק וישמעאל - בראשית כ"א 9, ובהתאם לחוקי ח'מורבי, סעיפים 171-170).
בישראל לא היה חוק שחִיֵיב את המלך להעביר את המלוכה לבנו הבכור, והדבר היה תלוי ברצון האב (מלכים א', א'). אולם אם האב לא ציווה מאומה בעניין זה, עברה זכות המלוכה לראשון האחים (מלכים א', א' 6-5). נראה שכך היה נהוג גם בנושא זכויות הכהונה הגדולה.
בסיפורים על משפחת האבות היורש הוא בדרך כלל דווקא הבן הצעיר, ולא הבכור, אך במקרים אלה מדובר על ירושה "רוחנית", על מימוש של ייעוד, אשר אינם תלויים בגיל כרונולוגי. יש חוקרים הסבורים שנוהג זה מסתמך על "משפט הצעירה", המוכר מחוקי המזרח הקדמון, אשר נותן זכויות יתר לצעיר. אחרים רואים בכך מגמה של התורה להעביר את הדגש מבחירה על פי סדר הלידה לבחירה בהתאם לכשרונות וזכויות.


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא