הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות


תרופות, רבותיי - תרופות!
מחברת: ד"ר לידיה ארכבי


מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
חזרה3

לטיפול בתרופות גישות מגישות שונות לפי תפיסת עולם, חינוך ורקע תרבותי-אתני. מהי תרופה סינתטית? ומתי "תרופות סבתא" עשויות להזיק?

ההגדרה הנרחבת לתרופה היא כל חומר כימי שמשפיע על האורגניזם החי והתהליכים שבו. לפי הגדרה רחבה זו הרי שחומרים מועטים בלבד לא ייכללו בקטגוריית התרופות. ניתן אפוא לצמצם הגדרה זו ולתאר תרופה ככל חומר (שאינו התקן) המיועד לתהליכי האבחון, הריפוי וההקלה של מחלה מסוימת או מניעתה.

בסקירה היסטורית מתברר שבני התרבויות בכל ימי ההיסטוריה עסקו בחיפוש תרופות מן הצומח ומן החי ובטיפול בהן כדי למנוע מחלות או כדי לרפאן. בעבר הופקו מרבית התרופות מן החי והצומח, ואילו בעידן המודרני הן מיוצרות בעיקר באמצעות פיתוחים - בתחום הכימיה האורגנית הסינתטית, בהסתייע בשיטות ביוטכנולוגיות. עוד ניתן לציין שגילוי התרופות בעבר היה לרוב מקרי (פניצילין, אספירין), בעוד כיום תהליך פיתוח התרופות מושתת על הבנה מולקולרית של תהליכי התחלואה ועל ייצור תרופות מכוון המיועד להתערב בתהליכי התחלואה ולהשפיע עליהם. לדוגמה, אפיון מבנה האנזימים המעורבים בתהליכי הדלקת וייצור מכוון של תרופות המעכבות פעילות אנזים זה (ויוקס); או ייצור סינתטי של הורמון האריתרופואיטין, שחסר בגופם של חולי אי-ספיקת כליות, על מנת לטפל באנמיה משנית לאי-ספיקת כליות כרונית.

פרמקולוגיה קלינית

פרמקולוגיה קלינית היא מדע העוסק בחקר התרופות מתוך מטרה להשיג את יעילותן ובטיחותן המרבית. לפרמקולוגיה הקלינית מגוון היבטים: פרמקוקינטיקה הוא התחום שבו מכומתים (מלשון כמות) תהליכי הספיגה, הפיזור והפינוי של התרופה מן הגוף; פרמקודינמיקה עוסקת בחקר מנגנוני פעילות התרופה בגוף; מחקר ופיתוח של תרופות חדשות, החל בפיתוח המולקולרי שלהן וכלה ברישומן לאוכלוסייה – חקר השפעות הלוואי של תרופות, תגובות בין כמה תרופות ותגובות בין תרופות למזון/תוספי מזון, אפיון הטיפול התרופתי בקבוצות ייחודיות כגון זקנים, יילודים, נשים הרות ומיניקות; פרמקוגנומיקה הוא התחום שעוסק בהשפעות הגנום האנושי על הטיפול בתרופות להיבטיו; ולבסוף קיימים גם פנים רגולטוריים העוסקים באישור נטילת תרופות חדשות או חלופות, בהגדרת סל התרופות ובבחינת היבטים כלכליים של טיפול בתרופות.

הטיפול המודרני בתרופות ניתן בעיקר בתרופות סינתטיות המיוצרות כיום בשיטות מתקדמות. קיימים גם טיפולים תרופתיים משלימים/אלטרנטיביים הכוללים מגוון גישות ובהן הומאופתיה, נטורופתיה, טיפול ב"תרופות סבתא", מגוון חומרים צמחיים ומרקחות טבעיות.

תרופה סינתטית

מרבית התרופות המשמשות לטיפול ברפואה הקונוונציונלית המודרנית מיוצרות באופן סינתטי. ההבנה, ברמה המולקולרית, של תהליכי תחלואה והתקדמות האמצעים הטכנולוגיים הביאו את חברות התרופות לייצר באופן סינתטי את החומרים הפעילים שהופקו בעבר מחומרים טבעיים.

לדוגמה, החומר הפעיל באספירין הופק בעבר מקליפת עץ הערבה (כך גם נתגלו תכונותיו הטיפוליות), וכיום הוא מיוצר באופן סינתטי, הפקה טהורה של המולקולה הפעילה בלבד.

תהליך הייצור הסינתטי מבטיח את ניקיונו המיטבי של החומר הפעיל הטהור, שלא כהפקתו מצמחים שתיתכן בה נוכחות חומרים פעילים נוספים שמכיל הצמח. נוסף על כך, תהליכי הייצור הסינתטי בחברות התרופות נתונים בבקרה קפדנית ביותר של הרשויות המבקרות (FDA בארצות-הברית, משרד הבריאות בארץ) להבטחת ההרכב המדויק של התרופה, לבחינת יעילותה ולבטיחותה.

תרופות הומאופתיות

הגישה ההומאופתית מתבססת על עקרון "דומה בדומה יירפא". לפי עיקרון זה, טיפול באמצעות חומר שגורם לתסמינים שדומים לתסמיני המחלה, אולם בריכוז שונה מהריכוז שמעורר מחלה, יעורר את תגובת הגוף כנגד המחלה ויגרום לריפויה. התרופות ההומאופתיות מקורן בעולם המינרלים, הצומח והחי. כל החומרים מוכנסים לתהליך הכנה מיוחד שכולל סדרת מיהולים במים. לפי הגישה ההומאופתית, מינונים זעירים של החומר מעוררים את תהליך הריפוי, ואילו מינונים גבוהים שלו הם בעלי השפעה מדכאת או רעילה. לדוגמה, בצל גורם לאדמומיות בעיניים, לדמעות ולנזלת שקופה. תופעות אלה דומות לתגובה אלרגית בעונת הפריחה. מתן בצל אחרי שטופל בשיטת הדילול והערבוב ההומאופתית עשוי להביא לידי היעלמות התסמינים. התאמת התרופה לחולה דורשת ידע וניסיון ולכן מומלץ להיעזר ברופא מקצועי.

תרופות סבתא

"תרופות סבתא" הן למעשה רקיחה ביתית של צמחים ומזונות שיש להם תכונות פרמקולוגיות. "תרופות סבתא" עברו בדרך כלל מפה לאוזן ובמסורת מאם לבת, והן התבססו על ניסוי ותעייה להקלת תסמיני מחלות שונות. לדוגמה, חליטת תה מרווה להקלת כאבי בטן, בצל עם דבש לטיפול בהצטננות.

חשוב מאוד לציין שחלק מהחומרים האלה הם בעלי פעילות פרמקולוגית ולכן נטילתם במינונים גבוהים עלולה לגרום להשפעות בלתי רצויות. לדוגמה, הטיפול בעצירות על ידי רקיחת שזיפים מיובשים במינון יתר עשוי לגרום לשלשולים קשים עם סכנת התייבשות ואובדן מלחים חיוניים.

צמחי מרפא

הצמחים הם מבחינה היסטורית מקור עיקרי להפקת תרופות. בצמח קיימים בדרך כלל כמה חומרים פעילים שעובדים יחד, וזאת לעומת חומר פעיל אחד שקיים בתרופה הסינתטית. צמחי מרפא הם תרופות לכל דבר. לכל צמח מרפא השפעות לוואי, הוריות-נגד ותגובות גומלין עם תרופות אחרות. לפיכך אין ליטול צמחי מרפא בלי ייעוץ מקצועי. שלא כגישה הרווחת שצמחי מרפא טבעיים ולכן הם בריאים, ידוע על השפעות לוואי קשות מנטילת צמחי מרפא: חומרים צמחיים וטבעיים שניתנו למטופלים במרפאה להרזיה נמצאו לאחר שנים של טיפול כמשרי מיני ממאירות בדרכי השתן. מלבד זאת, תעשיית התרופות הצמחיות איננה נתונה בבקרה (כמו התרופות הסינתטיות). ידוע על מקרים של טבליות שורש הג'ינסנג (ששווק לטיפול בדלקות מפרקים) שהכילו כמות גדולה של סטרואידים, ועוד מקרים של תערובות חומרים פעילים שאינם הצמח המשווק.

תרופות על-פי המסורת הבדווית

הפילוסופיה של תרופה בדווית מבוססת על האמונה שכל מה שקורה לאדם לטוב ולרע נובע מרצון האל. הבדווים מאמינים שבריאות ומחלות נגרמות מכוחות טבעיים ועל-טבעיים. בכוחות אלה מצוי גם מקור המרפא. יסודות השמירה על הבריאות אצל הבדווים הם לדוגמה שמירה על כללי ההיגיינה, הימנעות מאכילת אוכל פסול, אי-שתיית מים מזוהמים, התרחקות ממקומות שיש בהם סכנות וקיום יחסי אנוש תקינים. הרפואה המסורתית הבדווית כוללת רפואה מונעת כגון תליית קמעות על הגוף, ביקור בקברי קדושים או הטעיית עין הרע בתחבולות. נוסף על כך נמצאו אצל הבדווים חומרים צמחיים בעלי פעילות פרמקולוגית: לטיפול בדלקות עיניים נוהגים הבדווים לטפטף לעין החולה מיץ כרוב, או להניח עליה תחבושת טבולה במים שהורתחו עם זרעי שומר. בדלקות דרכי השתן מטפלים הבדווים בשתיית מים שהורתחו עם בצלים ובאכילה מרובה של עלי כרפס.

לסיכום, לטיפול בתרופות גישות מגישות שונות המתבססות על תפיסת עולם, חינוך ורקע תרבותי-אתני. המכנה המשותף לכל הגישות הללו הוא הצורך לבחון בכל טיפול תרופתי את היחס שבין התועלת לנזק. זאת מתוך הכרה בעובדה שאין טיפול בתרופות שאין לו השפעות לוואי אפשריות.

ביבליוגרפיה:
כותר: תרופות, רבותיי - תרופות!
מחברת: ארכבי, לידיה (ד"ר)
תאריך: מאי 2005 , גליון 113
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הערות לפריט זה: 1. ד"ר לידיה ארכבי. היחידה לפרמקולוגיה קלינית. בית חולים קפלן.