הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > היישוב בארץ ישראל טרם הקמת המדינה > היישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי [1917 - 1948] > מחתרותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > מחתרות וכוחות המגןעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > מחתרות וכוחות המגן


התפתחות ארגוני המגן והמחתרת : חלק ג'


יד יצחק בן-צבי כתר הוצאה לאור
חזרה3

בין "מאורעות" ל"מאורעות": "השנים הרזות" של ה"הגנה"

בתכנית שעיבד אליהו גולומב לאחר מאורעות 1921 דובר על ארגון מגן שיקיף, בתוך חמש שנים, 20,000 איש, עם תקציב של 200,000 לא"י, רכש של 20,000 רובים, 10,000 אקדחים ו-100 מקלעים. לא היתה זו תכנית צנועה בהתחשב בנתוני היישוב דאז. הכוונה היתה להבטיח הגנה מקומית לכל נקודת יישוב יהודית ולהפוך כל מתיישב למגן האוחז בנשק. אך אילוצי ה"מאורעות", שהולידו את ה"הגנה", לא הספיקו כדי להתגבר על כל המכשלות והעכבות. התפתחות ה"הגנה" נבלמה כתוצאה מן הוויכוחים הפנימיים ביישוב ומנטיות יחדניות שהיו בו; וכמובן, בתנאי מחתרת לא היה ניתן לבצע פעולות רכש גלויות גם אילו עמדו כספים מספיקים לרשות ה"הגנה". אך גם מצבו הכלכלי של היישוב היה קשה, והקופה הציונית - ריקה. עד שלהי שנת 1922 נמשכו הלבטים וההתחבטויות סביב התכניות לארגון ה"הגנה" בכל הדרגים היישוביים והציוניים, ובסוף השנה הסתבר שהתפתחותה תהיה תלויה במידת התמסרותם של קומץ משוגעים לדבר ב"מרכז" (שנתמך על-ידי ההסתדרות ושעצם קיומו ביטא את היות ה"הגנה" ארגון מגן ארצי) ובנקודות היישוב השונות.

השנים 1929-1922 היו אפוא "השנים הרזות". על רקע אווירת הביטחון הכללי שהשתררה בארץ באותן שנים איבד עניין ה"הגנה" מדחיפותו ומחיוניותו. ההנהלה הציונית, שצידדה בלגאליזאציה של ה"הגנה", הפסיקה את התמיכה הכספית והמדינית בה.

"מועצת הערים"

בשנות העשרים היה מרכז ה"הגנה" אדם אחד, יוסף הכט, שהיה גם מקבל המשכורת היחיד בארגון מטעם הוועד הפועל של ההסתדרות. הכט ריכז סביבו מעין מטה, שעמו נמנו שלושת המפקדים של הערים הגדולות (ירושלים, תל אביב וחיפה), שהתכנס לעתים מזומנות ונקרא "מועצת הערים". המטכ"ל הראשון של ה"הגנה" הוא למעשה שעיבד את "חוקת ה'הגנה'" הראשונה (1925) ואת תכניות האימונים הראשונות (נשק קל ותרגילי סדר), והוא שיזם ואישר את רוב מבצעי ה"הגנה" באותה עת. כל פעילותו של הארגון התמקדה בערים הגדולות, שכן רק בהן אפשר היה לקיים גופים גדולים יחסית, שמנו כמאתיים עד שלוש מאות חברי "הגנה" רשומים. מתוך הקבוצות העירוניות אפשר היה לרכז חבורה מצומצמת של צעירים לביצוע פעולות מיוחדות. בעיקר התבלט בצמאון הפעולה שלו סניף ירושלים. בשנות העשרים דרכה ה"הגנה" במקום והיתה גוף קטן, נתון למרותם של קומץ מפקדים, ולעתים ללא פיקוח ציבורי או מדיני.

קראו עוד מאמרים מתוך הפרק "התפתחות ארגוני המגן והמחתרת":

חלק א' - משמירה ו"גדודים" סדירים להגנה עצמית
חלק ב' - ארגון ה"הגנה" במרות הסתדרות העובדים הכללית (1930-1920)
חלק ג' - בין "מאורעות" ל"מאורעות": "השנים הרזות" של ה"הגנה" (פריט זה)
חלק ד' - התארגנות ה"הגנה" אחרי מאורעות תרפ"ט כארגון כלל-יישובי והפילוג (1936-1929)
חלק ה' - שנות השיתוף והלגאליות למחצה (1939-1936)
חלק ו' - משיתוף ל"מאבק צמוד"
חלק ז' - התמורות בהתגבשות הכוח הצבאי במלחמת העולם השנייה (1945-1939)
חלק ח' - ה"הגנה" בתקופת "המאבק" (1946-1945)
חלק ט' - היערכות ה"הגנה" ופעולותיה מפירוק "תנועת המרי" ועד החלטת ה"חלוקה"
חלק י' - מארגון הגנה ב' " ל"ארגון צבאי לאומי" רוויזיוניסטי (1939-1931)
חלק י"א - התפתחות האצ"ל בארץ ובגולה עד מלחמת העולם השנייה
חלק י"ב - משיתוף פעולה ל"מרד" - האצ"ל ולח"י במחתרת "עמוקה"

ביבליוגרפיה:
כותר: התפתחות ארגוני המגן והמחתרת : חלק ג'
שם  הספר: ההיסטוריה של ארץ-ישראל
עורך הספר: הר, משה דוד  (פרופ')
תאריך: 1985-1981
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי; כתר הוצאה לאור
הערות: 1. כרך א: מבואות, התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה). עורך הכרך - ישראל אפעל. 1982.
2. כרך ב: ישראל ויהודה בתקופת המקרא (המאה השתים עשר-332 לפני הספירה). עורך הכרך - ישראל אפעל. 1984.
3. כרך ג: התקופה ההלניסטית ומדינת החשמונאים (37-322 לפני הספירה). עורך הכרך - מנחם שטרן. 1981.
4. כרך ד: התקופה הרומית ביזנטית, שלטון רומי מהכיבוש ועד מלחמת בן כוסבה (63 לפני הספירה-135 לספירה). עורך הכרך - מנחם שטרן. 1984.
5. כרך ה: התקופה הרומית ביזנטית: תקופת המשנה והתלמוד והשלטון הביזנטי. (640-70). 1985.
6. כרך ו: שלטון המוסלמים והצלבנים (1291-634). עורך הכרך - יהושע פראוור. 1981.
7. כרך ז: שלטון הממלוכים והעות'מאנים (1804-1260). עורך הכרך - אמנון כהן. 1981.
8. כרך ח: שלהי התקופה העות'ומנית (1917-1799). עורכי הכרך - יהושע בן אריה, ישראל ברטל. 1983.
9. כרך ט: המאנדאט והבית הלאומי (1947-1917). עורכי הכרך - יהושע פורת, יעקב שביט. 1981.
10. כרך י': מלחמת העצמאות (1949-1947). עורך הכרך - יהושע בן אריה. 1983.
הערות לפריט זה:

1. המשך כותר: ההיבט המחתרתי והצבאי של היישוב היהודי בתקופת המאנדאט.
2. הפריט לקוח מתוך הכרך התשיעי בסדרה.