הספרייה הוירטואלית של מטח - העדויות היסטוריות בשירת דבורה : מעמדם של השבטים

עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת ההתנחלות > שופטים


	העדויות היסטוריות בשירת דבורה : מעמדם של השבטים מחבר: שמואל שניצר

חזרה3

מכל השבטים המנויים בשירה, יששכר הוא היחיד הנקשר במישרין אל דבורה ואל ברק (פסוק טו). יש סבירות רבה להנחה ששני המנהיגים אשר הוליכו את האומה למלחמה, היו בני השבט הזה⁴⁹. ועל כל פנים ברור שליששכר היה מעמד של מוביל במלחמה. גם אם משמעות הפסוק אינה ברורה כל צרכה, אין ספק שהוא מעיד על קרבה מיוחדת שיש לשבט אל המנהיגה הרוחנית ואל המצביא.

לפיכך קשה לקבל את דעתו של שונק⁵⁰ שמן העובדה שאפרים נזכר ראשון במיפקד השבטים ניתן ללמוד לא רק שהוא היה החזק בשבטים אשר השתתפו במלחמה, אלא גם שהוא עמד בראש ברית השבטים. שונק שואל מדוע, אם סדר השבטים בשירה מבוסס על מצבם הגיאוגרפי ושבטי הדרום הם הנזכרים בתחילה, אין הרשימה פותחת בבנימין, אלא באפרים דווקא. ואילו אם לא הסדר הגיאוגרפי הוא הקובע, למה לא פתח המשורר בשבט שבנחלתו התחוללה המלחמה? שונק⁵¹ אף מבקש ללמוד מן העובדה שבנימין הוא השבט היחיד שאין השירה מזכירה את מנהיגיו, שהשבט לא היה עצמאי בעת הקרב וכוחותיו לחמו בהנהגת אפרים. אך דעתו של צובל⁵² הפוכה. הוא סבור שמן הביטוי "אחריך בנימין" (פסוק יד) יש ללמוד שבנימין צעד בראש ואפרים הלך בעקבותיו. לדעתו רק חלק משבט אפרים השתתף בקרב.

אין לקיים את ההנחה⁵³ שהשבטים נמנים בסדר גיאוגרפי, ולא רק מפני שאפרים קודם לבנימין, אלא גם מפני שראובן, ששכן בדרום עבר הירדן נמנה אחר יששכר; וזבולון ונפתלי נמנים אחר גלעד, דן ואשר. אבל יש יסוד להנחתו הקודמת של קויפמן⁵⁴ שהשבטים נענים בקבוצות אזוריות: תחילה השבטים שהגיעו לשדה הקרב מדרום: אפרים, בנימין ומכיר; אחר-כך שני שבטים הקשורים יחד גם בברכת משה (דברים ל"ג, יח-יט): זבולון ויששכר. שבטי עבר הירדן: ראובן וגלעד. שני שבטים הקשורים בפעילות ימית: דן ואשר. ולבסוף שני שבטים הקשורים במעללי מלחמה: זבולון ונפתלי. דומה שאין להסיק מרשימה זו דבר ביחס למקום נחלתם של השבטים השונים⁵⁵, ואין ללמוד ממנה מי עמד בראש הברית. כל שבט הולך לקרב בהנהגת ראשיו; שבט יששכר הוא השבט שבשורותיו צועדים דבורה וברק.

הערות שוליים:
49. זו דעתם של בודה (K. Budde, Richter und Samuel, 1890, 104) של לודס (A. Lods, Israeli from its Beginnings etc., 1932, 338). של אוארבך (E. Auerbach, Wüste und gelobtes Land, I, 1938, III) וכן של טויבלר E. I. Taübler, Biblische Studien, Die Epoche der Richter, 1958, 114) אך צובל (H. J. Zobel, Stammesspruch und Geschichte, 1965, 47) נוטה להשערה שדבורה השתייכה לשבט בנימין.
50. K. D. Schunk, Benjamin, BZAW 68 (1963), 53.
51. loc. Cit. 54.
52. Zobel. Loc. Cit. 46.
53. נגד דעתו של קויפמן בפירושו לספר שופטים, 138, 140.
54. Y. Kaufmann, The Biblical Account of the Conquest, 1953, 84 n. 67.
55. "לא הוכח ששירת דבורה מונה את השבטים בסדר גיאוגרפי", קובע דה וו (De Vaux' Histoire ancienne d'Israel, vol. II, 90)

ביבליוגרפיה:

כותר:	העדויות היסטוריות בשירת דבורה : מעמדם של השבטים
מחבר:	שניצר, שמואל
תאריך:	תמוז - אלול תשמ"ח , גליון ד (קטו)
שם כתב העת:	בית מקרא
הוצאה לאור:	החברה לחקר המקרא בישראל

חזרה3

הדפסה

החומר במאגר זה הינו לשימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של בעלי זכויות היוצרים השונים, המצויינים בתחתית כל פריט.

Cancel