הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראית


ארכיאולוגיה והמקרא : חפירות באתרים מקראיים
מחברים: ישראל פינקלשטיין; ניל אשר סילברמן


אוניברסיטת תל אביב
חזרה3

את המקור החשוב ביותר לראיות על הקשרו ההיסטורי התנ"ך סיפקו יותר ממאה שנות חפירות ארכיאולוגיות בישראל, בירדן ובאזורים השכנים. הארכיאולוגיה המקראית, הקשורה קשר הדוק לפריצות-דרך בשיטת העבודה הארכיאולוגית בעולם כולו, הצליחה לזהות רצף ארוך של סגנונות אדריכליים, צורות קראמיות וחפצים אחרים שניתנים לתיארוך, המאפשרים לחוקרים לתארך שכבות יישוב טמונות בעפר במידה רבה של דיוק. תחום זה של הארכיאולוגיה, שהחוקר האמריקאי ויליאם פ' אולברייט, שפעל בתחילת המאה העשרים, היה מחלוציו, התמקד בעיקר בחפירתם של תילי ערים גדולות ששכבותיהם המרובות מונחות זו מעל זו, ואשר בהם ניתן להתחקות אחר התפתחות החברה והתרבות על-פני אלפי שנים.

עשרות שנות חפירה איפשרו לחוקרים לשחזר את ההקשר הארכיאולוגי הרחב שבו יש לשלב את ההיסטוריה המקראית (טבלה) למן ראשית החקלאות בתקופה הניאוליתית, דרך התרבויות העירונית של תקופת הברונזה (1150-3500 לפסה"נ), ועד צמיחת המדינות הטריטוריאליות-לאומיות בתקופת הברזל (586-1150 לפסה"נ), שבה התרחשו מרביתם של המאורעות ההיסטוריים המתוארים בתנ"ך.

במרוצת המאה העשרים הוכיחה הארכיאולוגיה כי ההתאמות בין המימצאים בישראל המודרנית, ובמזרח הקרוב כולו, לבין העולם המתואר בתנ"ך, מרובות מכדי שניתן יהיה לטעון כי המקרא אינו אלא חיבור ספרותי כוהני, מאוחר ועתיר דמיון, בלא כל בסיס היסטורי. אבל גם הסתירות בין המימצא הארכיאולוגי לסיפור המקראי היו רבות מכדי שניתן יהיה לטעון כי המקרא מספק תיאור מדויק של מה שאכן התרחש.

התקופות הארכיאולוגיות*

תקופת הברונזה הקדומה
תקופת הברונזה הביניימית
תקופת הברונזה התיכונה
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I (הראשונה, או הקדומה)
תקופת הברזל II (השנייה)
התקופה הבבלית
התקופה הפרסית

2200-3500 לפסה"נ
2000-2200 לפסה"נ
1550-2000 לפסה"נ
1150-1550 לפסה"נ
900-1150 לפסה"נ
586-900 לפסה"נ
538-586 לפסה"נ
333-538 לפסה"נ


*


התאריכים הם על-פי השיטה המשמעת בספר זה. התאריכים לתקופות הברונזה הקדומה עד הברונזה התיכונה ניתנים בקירוב בלבד, ותלויים בעיקר בשיקולים מתחום התרבות החומרית. התאריכים לתקופות הברונזה המאוחרת עד הפרסית תלויים בעיקר באירועים היסטוריים.

מלכי ישראל ויהודה*

יהודה


שאול 1005-1025 לפסה"נ בקירוב
דוד 970-1005 בקירוב
שלמה 931-970 בקירוב

ישראל

רחבעם
אבים
אסא
יהושפט
יהורם
אחזיהו
עתליה
יהואש
אמציהו
עזריהו
יותם
אחז
חזקיהו
מנשה
אמון
יאשיהו
יהואחז
יהויקים
יהויכין
צדקיהו

914-931
911-914
870-911
846-870**
843-851**
842-843
836-842
798-836
769-798
733-785**
729-743**
727-743**
698-727
642-698
640-841
609-639
609
598-608
597
586-596

ירבעם הראשון
נדב
בעשא
אלה
זמרי
תבני
עמרי
אחאב
אחזיה
יורם
יהוא
יהואחז
יואש
ירבעם השני
זכריה
שלום
מנחם
פקחיה
פקח
הושע

909-931
908-909
885-908
884-885
884
880-884***
873-884
852-873
851-852
842-851
814-842
800-817**
784-800
747-788**
747
747
737-747
735-737
732-735
724-732

*
**
***

על-פי: The Anchor Bible Dictionary, Volume I, page 1010 וכן: Galil, The Chronology of the Kings of Israel and Judah
כולל שלטון משותף של אב ובנו
שלטון במקביל

לחלקים נוספים של המאמר:

ארכיאולוגיה והמקרא : מבוא
ארכיאולוגיה והמקרא : חלוקת ספרי התנ"ך
ארכיאולוגיה והמקרא : מגן עדן לציון
ארכיאולוגיה והמקרא : מי כתב את החומש ומדוע?
ארכיאולוגיה והמקרא : שתי גרסאות להיסטוריה המאוחרת של עם ישראל
ארכיאולוגיה והמקרא : היסטוריה או לא?
ארכיאולוגיה והמקרא : זיהויים גיאוגרפיים
ארכיאולוגיה והמקרא : מונומנטים וארכיונים במצרים ומסופוטמיה
ארכיאולוגיה והמקרא : חפירות באתרים מקראיים (פריט זה)
ארכיאולוגיה והמקרא : מאיור למקרא ועד האנתרופולוגיה של עם ישראל הקדום
ארכיאולוגיה והמקרא : ההיסטוריה המקראית בראיה חדשה

ביבליוגרפיה:
כותר: ארכיאולוגיה והמקרא : חפירות באתרים מקראיים
שם  הספר: ראשית ישראל : ארכיאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי
מחברים: פינקלשטיין, ישראל ; סילברמן, ניל אשר
תאריך: 2003
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל אביב
הערות: 1. מאנגלית: עדי גינצבורג - הירש.
הערות לפריט זה:

1. המאמר לקוח מפרק המבוא בספר.