 |
|
 |
|
ארכיאולוגיה והמקרא : היסטוריה או לא?
מחברים:
ישראל פינקלשטיין; ניל אשר סילברמן
|
|
 |
|
 |
|
 |
הארכיאולוגיה מילאה מאז ומתמיד תפקיד מכריע במחלוקות על חיבור ההיסטוריה המקראית ומהימנותה ההיסטורית. תחילה דומה היה כי היא מפריכה את טענותיהם של הקיצוניים בין המבקרים, שגרסו כי המקרא הוא חיבור מאוחר למדי, וכי מבחינה היסטורית לא ניתן לסמוך על חלקים ניכרים שלו. למן שלהי המאה התשע-עשרה ואילך, ככל שהתקדם המחקר הארכיאולוגי של ארצות המקרא, ובעקבות עשרות שנים של חפירות בארץ-ישראל שהניבו תגליות מרעישות לא מעטות, החלו רבים לקבל את ההנחה כי בכל האמור בקוויו הכלליים של סיפורו של עם ישראל הקדום, סיפורי התנ"ך מהימנים למדי. מכאן, דומה היה כי גם אם הנוסח המקראי הועלה על הכתב זמן רב לאחר המאורעות המתוארים בו, הוא בוודאי התבסס על קורפוס רחב של זכרונות מדויקים. מסקנה זו התבססה על כמה קטגוריות חדשות של ראיות ארכיאולוגיות והיסטוריות.
לחלקים נוספים של המאמר:
ארכיאולוגיה והמקרא : מבוא
ארכיאולוגיה והמקרא : חלוקת ספרי התנ"ך
ארכיאולוגיה והמקרא : מגן עדן לציון
ארכיאולוגיה והמקרא : מי כתב את החומש ומדוע?
ארכיאולוגיה והמקרא : שתי גרסאות להיסטוריה המאוחרת של עם ישראל
ארכיאולוגיה והמקרא : היסטוריה או לא? (פריט זה)
ארכיאולוגיה והמקרא : זיהויים גיאוגרפיים
ארכיאולוגיה והמקרא : מונומנטים וארכיונים במצרים ומסופוטמיה
ארכיאולוגיה והמקרא : חפירות באתרים מקראיים
ארכיאולוגיה והמקרא : מאיור למקרא ועד האנתרופולוגיה של עם ישראל הקדום
ארכיאולוגיה והמקרא : ההיסטוריה המקראית בראיה חדשה
|
